מיזם הכתיבה של הנוער בישראל
שיר בצל המצב הבטחוני, מאת צליל ז'נט בן־הרוש
היא שטח,
מדינה;
באינסוף של מקום.
ללא טווח -
לא מטר, לא דונם,
גדולה מן היקום.
היא טבע -
עורבים בים רועם
על שקיעת הארגמן.
אין רחש,
אין שקט,
מלבד האדום הנאמן.
היא רוח:
שורשיה עמוק בקרקע,
ידיה באוויר.
היא מעלינו,
מתחתינו,
בעלת אישיות אביר.
הם שלי,
הם שלך -
הם הבית;
שליחי השלום
דרוכים לנו -
הם הרדופי הזית.
קרדיט תמונה: פליקר