Resh - מיזם הכתיבה של הנוער בישראל
מיזם הכתיבה של הנוער בישראל
יגל ברנע
פרשת פנחס בהיבט לחיינו אנו
![]()
טור פרשת השבוע של יגל ברנע. השבוע על פרשת פנחס ועל נקמה
השבוע נקרא את פרשת פנחס, שבתחילתה מופיע שכרו של פנחס בן אלעזר,
נכדו של אהרון, על כך שהרג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית כזבי בת צור. תזכורת
קטנה: בסוף פרשת בלק, הפרשה שעברה, החלו בני ישראל לחטוא ולהתרועע עם בנות מדיין.
כיוון שזו התבוללות, והיא אסורה, החלה מגפה בין בני ישראל. פנחס החליט שהוא עוצר
את המגפה, נטל רומח ודקר את אחד מהזוגות המעורבים (בן ישראל ומדיינית) שנוצרו, ובכך
הרג אותם. בתחילת הפרשה מתואר השכר שקיבל פנחס: "פינחס בן אלעזר בן אהרון
הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל
בקנאתי. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת
עולם תחת אשר קינא לאלוהיו ויכפר על בני ישראל". פנחס בעצם מקבל את בריתו של
הקב"ה, בהחלט מכובד מאוד, והבטחה שבניו יהיו כוהנים לעולם, גם כן מכובד.
בהמשך מסופרים שמותיהם של החוטאים, ובני ישראל נמנים על מנת לבדוק כמה נשארו לאחר
המגפה.
שאלה אחת העולה מתוך קריאת הפסוקים: מדוע פנחס קיבל שכר על מעשיו,
כשלכאורה הוא רצח? אז התשובה היא שזה לא היה רצח. זה היה מעשה נקמה נדרש. בני
ישראל חטאו, וקיבלו עונש, ועל מנת להרוג את ההרג של אלה שלא חוטאים אבל בכל זאת
נפגעים במגפה, פנחס היה חייב להרוג את אחד המתהוללים, ואכן הוא הרג אדם חשוב
מאוד: "ושם איש ישראל המוכה... זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני".
כלומר הוא הורג את אחד מנשיאי ישראל! שזהו דבר נוסף שאפשר ללמוד מהסיפור הזה,
שכאשר המנהיגים חוטאים צריך לסלק אותם מההנהגה.
אבל הדבר המרכזי שלפי דעתי אפשר ללמוד מהסיפור הזה הוא לדעת איך
לנקום. מעשה נקמה מתפרש לעיתים קרובות אצל אנשים כדבר פסול, כדבר שצריך למחוק
אותו. אבל מעשי נקמה שהיו בעבר, כמו למשל נקמותיהם של אנשי ההגנה, האצ"ל
והלח"י בימי קום המדינה נגד הבריטים, היו מעשי נקמה לגיטימיים. הם נלחמו על
זכותם להיות פה. אבל מעשי נקמה שאנחנו עדים להם ביום יום, כמו חרם חברתי למשל, או
כל מיני נקמות קטנות שאנחנו בכלל לא שמים לב אליהם, הן הנקמות שאותן צריך לגנות.
סוג נקמה אחד שבלט השבוע ברשתות החברתיות
הוא הנקמה בערבים, כתוצאה ממתיחות רגשית הולכת וגוברת של אזרחים בעקבות האירועים האחרונים.
כאן אפשר ללמוד ממעשה פנחס: אי אפשר להיות אדישים למי שמצית את אש המרד, ומובן שהאשמה
על יצירת העוול מוטלת גם על האנשים "הפשוטים" שנמצאים תחתם. כל מעשה נקמה
יש לשקול לגופו: האם נדרשת כאן תגובת נקמה? האם יש לפגוע במי שפוגע בנו? וכמו שנאמר
כבר בתהילים: "אל נקמות ה', אל נקמות הופיע". לעתים צריך להשאיר את הנקמה
לכוחות ולאנשים היותר "טובים" ומיומנים, מאשר לקחת את החוק לידיים.
לבסוף, אני רוצה לחזק את תושבי הדרום שנמצאים בימים אלה במתקפה,
ולקוות ביחד איתם ועם כל עם ישראל שהמערכה הזו תיגמר מהר ולא תחזור.
קרדיט: כל הזכויות שמורות ל Dauster, מאגר ויקימדיה.
הצג אתר רגיל
