Resh - מיזם הכתיבה של הנוער בישראל
מיזם הכתיבה של הנוער בישראל
המוסף - עמוד 2
הכן ממ"דך לקיץ
![]()
"לעת עתה נוותר על היונה. ננסה את זה עם חיפושית זבל": טל ניסן על דברים שצריכים וממש לא צריכים במרחב המוגן
*הערה: מן הראוי לציין שכל הנאמר לעיל הינו בגדר הלצה ומטרתו שעשוע בלבד על אנשי המרכז, וחלילה לא פגיעה באנשים הנמצאים בטווח הירי. לבי איתכם.
אמנם אני גרה בפ"ת, אבל גם בביתי תקף הנוהל המוכר: הכן ממ"דך לגראדים שבטח יגיעו בקיץ, כמו בכל קיץ, ואל תבנה על טיול ברחבי הארץ... לפחות לא בארץ הזו (ועכשיו בהשטאג: #לא!).
הנוהל בבית משפחת ניסן נכנס לתוקף אך ורק במקרים הבאים:
1. אם תכנית ריאליטי מוזיקלית הופסקה באמצע משפט של אביב גפן בשביל מבזק גראדים עם דני קושמרו שמאבד את שפיותו – V
2. אם כל תל אביב משתינה מפחד אחרי גראד אחד מסכן – V
3. אם הפייסבוק מוצף בסטטוסים של אנשים שצוחקים על סטטוסים של אנשים אחרים שצוחקים על הבועה התל-אביבית שמשתינה מפחד אחרי גראד אחד מסכן – V
4. אם מישהו שם תמונה מביכה של השר לשעבר עמיר פרץ עם משקפת סגורה וכותב לו תודה על כיפת ברזל – V
5. אם אנשים מפסיקים לראות את ברזיל נגד גרמניה בשביל לראות את קושמרו מזגזג בין 4 כתבים במשך 3 שעות שמצליחים למצוא כל 2 דק' נוסח שונה למשהו שכל אחד מהם אמר כבר 10 פעמים (כפיים!) – V
6. אם שם המבצע נשמע כמו שם של ספר של עמוס עוז – V
7. אם השמועות בוואטסאפ אומרות שהולך להיות מבצע צבאי, אבל דו"צ אומר שלא – V
8. אם רב מספר בריאיון שהירי על המרכז הוא בגלל הקהילה הגאה (לא עלינו) – V
9. אם כל מי שהשתחרר מהצבא מכריז שהוא רוצה לצאת למילואים – V
10. בא לי רק 9 סעיפים, טוב?! למה הכל חייב להגיע במספרים עגולים? דחיית סיפוקים!
אתמול הצלחתי לסמן "וי" על כל הקריטריונים, ולכן נאלצתי לגשת לממ"ד, שהוא במקרה גם חדרי, ולהכינו לכל תרחיש בלתי צפוי- כלומר, לסדר את הבלגן האטומי (סטגדיש, צירוף שאף אחד לא מבין בקריאה ראשונה את דו-משמעותו) שיש לי בחדר. תוך כדי סידור השולחן ועשרות הספרים שעליו ("מלחמה ושלום", אופס), תהיתי מה צריך להיות בממ"ד - אוכל? שתייה? אולי איזה משחק לכל המשפחה? אף אחד לא מלמד אנשים בפ"ת (העיר הלא קיימת) להתכונן למצב כזה!
אז במקום לעשות רשימה של מה אני צריכה בממ"ד, החלטתי לכתוב על דברים שבטוח לא אזדקק להם, בהסתמך על ניסיון העבר...
1. יונה - היונה עם עלה של זית אולי עזרה לנוח בזמן המבול, ונתנה לו סימן שהכל כשורה בארץ ואפשר לצאת, אבל... חוששתני שיונה בפ"ת אחרי מטח גראדים (וגם לפניו), תגסוס מזיהום אוויר ולעולם לא תחזור, ולכן - לעולם לא אדע מתי לצאת מהממ"ד. חבל. לעת עתה נוותר על היונה. ננסה את זה עם חיפושית זבל.
2. משקפת פתוחה - למה לי משקפת פתוחה? יש לי דברים נחמדים יותר - משקפת סגורה! צחוק-צחוק, אבל יכול להיות שזה מה שנתן לעמיר פרץ את המוטיבציה וההשראה לקדם את כיפת הברזל. חוץ מזה, לאן בדיוק אני אשקיף מחלון הממ"ד שלי? אל פנס הרחוב?
(ובלי ציניות: עמיר פרץ, עמך הסליחה. אני מעריכה בכל ליבי את כיפת הברזל, בלעדיה אני בעצם כלום).
3. יורם זק - האדם שתחביבו הוא סגירת אנשים במקום קטן וצפוף, עם מעט אוכל והרבה רעש מיותר... אני מעדיפה אותך על מסך הטלוויזיה, יותר מאשר בממ"די. נא התנהג בהתאם.
עכשיו, כשאני מוכנה ומזומנה לכל תרחיש, אפשר לחזור לצפות ב"עקרות בית נואשות" (לא באמת).
סופ"ש שקט לכולנו!
נ.ב- בימים הקרובים אסע לבקר בדרום, אל תסכלו אותי על הכתבה הזו, אני באה בטוב.
קרדיט: איור של שחר זילברשטיין.
הצג אתר רגיל
