מיזם הכתיבה של הנוער בישראל
הטור השבועי של ליאור ויינר, והפעם: על הרגע בו גילה שהוא הולך להיות עורך
"היי ליאור, מה
קורה?" אמרה לי טל ניסן, העורכת והמייסדת, ביום בהיר אחד, "אז כמו שאתה
יודע, אנחנו העורכים עוזבים בקרוב, ואנחנו צריכים צוות חדש שינהל את האתר. בקיצור –
אתה תהיה העורך החדש!".
יש! איזה כיף!
רגע...
מה?!
אני עורך??
איך? למה? אני יכול בכלל להיות עורך?
אלה היו הדברים
הראשונים שעלו לי לראש בעת הבשורה המרה־מתוקה הזו.
מצד אחד, הרעיון בלתי נתפס (!) מצד שני, אני נמצא כבר די הרבה זמן באתר, ואני שמח
להתקדם ב"דרג הניהולי" (מגוחך לקרוא לזה כך, מן הסתם). זו גם הזדמנות
מדהימה להתנסות בעריכה באופן יותר מקצועי, וזה גם מכובד שמאמינים שיש לי את
הכישורים הנדרשים. זו חוויה להתנסות בניהול אתר, ובלקיחת אחריות על הבמה לנוער
הישראלי.
מצד שני, זה בלתי
נתפס, איך אני יכול להיות עורך של אתר?! איך אדע באיזה אופן לערוך כתבות? האם יש
לי את הידע הנדרש? מה יקרה אם אפשל? מה אם הכותבים או העורכים לא יהיו מרוצים
מהעבודה שלי? האם אצליח לעמוד בעומס? ועוד בליל עצום של שאלות. זאת מעבר לעובדה
שהאתר יאבד את מייסדיו ועורכיו הראשיים, ואני אאבד את העורכת האישית שלי וחברתי
הטובה (שהוזכרה בתחילה).
והסכמתי. למה לא?
חוויה. אני אשרוד את מה שיעמוד בדרכי. מובן שאיני יכול לקחת את כל הקרדיט, אני לא
העורך היחיד, אלא חלק מצוות מדהים של שלושה עורכים (יחד עם אופיר הלל וטלי ברייר,
ימי ראשון וחמישי – כדאי שתתעדכנו), צוות של שווים שתמיד יכולים לעמוד זה לצד זה
ולתמוך זה בזה בכל עת וצרה.
מה זה Resh בשבילי? במה, מקום לבטא את עצמי. במה שבה אני יכול להעלות נושאים
חשובים בעיניי, או להביע את דעתי ואת רגשותיי. אני מרגיש מחסור בבמה כזו בחיי
היום־יום שלי, ואני מניח שגם לצעירים אחרים יש צורך להביע את עצמם בעזרת המקלדת. אם כך, איזו ברירה
יש לי אם לא לתמוך בכל הצעירים האלה ולעזור להם
לפרסם את כתביהם?
אגב, דיברנו על עזרה
בצוות העורכים? אז תודה רבה לטלי שנתנה לי את הרעיון לכתוב לכם את זה, כשפניתי אליה
נואשות בבקשת רעיון לטור (ואני בטוח שגם אפנה לאופיר עם בקשות דומות בעתיד...).
אז... אני עורך. שיהיה
לנו בהצלחה!
זכויות היוצרים שמורות לYun Huang Yong