Resh - מיזם הכתיבה של הנוער בישראל
מיזם הכתיבה של הנוער בישראל
ספרות
ללכת בדרכך
![]()
טלי ברייר בביקורת על הספר "ללכת בדרכך" מאת ג'וג'ו מויס
את הספר הזה ביקשתי במתנה אחרי שקיבלתי ציון גבוה במיוחד בתנ"ך.
ממבט ראשון הוא לא נראה הכי מיוחד- כריכה חומה, פשוטה יחסית ומשעממת (אבל זה מה
שמיוחד בה בעידן של כריכות מדהימות); גם התקציר לא נשמע הכי אופטימי- "ללואיזה
קלרק אין ברירה: בית הקפה שבו עבדה סגר את שעריו בהתראה קצרה, ובהיותה המפרנסת היחידה במשפחתה היא נאלצת
לקבל על עצמה את העבודה האחת המוצעת לה:
לטפל בגבר צעיר שנותר משותק בארבע גפיו
לאחר תאונת דרכים."
מי היה רוצה לקרוא על דבר כל
כך טרגי, בין המציאות הקודרת לדמיון המופרע? מבחוץ, הספר לא מושך כל כך, בייחוד אם
אתם טיפוסים מלאי שמחת חיים ואופטימיות, כמוני; אך ברגע שפותחים אותו, מבינים תוך
משפט אחד למה הוא הפך לרב מכר עולמי.
לא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו. נאלצתי להזיז הצידה הכל- לימודים, שעות
שינה, כתיבת טור פ"ש בחדר ההמתנה, וכמובן- את כל הספרים האחרים שקראתי באותו
הזמן. לא יכולתי לעצור. בכל פעם שנאלצתי לעשות משהו (כמו לאכול או להתקלח), וסגרתי את הספר, נשבר
לי הלב מגעגועים.
אז על מה הספר? בדיוק כפי שמצויין על העטיפה: ויל, הבחור המשותק, היה
טיפוס מופרע ואקטיבי לפני התאונה שקרתה שלא באשמתו- הוא רק ניסה לתפוס מונית בדרך
לעבודה. התאונה הפכה אותו לחולני, מריר, דכאוני ומופרע עוד יותר משהיה לפניה (אבל
לא בקטע טוב). לואיזה, בחורה שנונה ודברנית בת עשרים ושש, היא הטיפוס הצבעוני
בעולם שחור־לבן: היא חצופה, תמיד חייבת להביע את דעתה, רגשנית במקצת, ומלאה ברגשות
חובה כלפי משפחתה. ויל בא ממשפחה עשירה, הטירה- האתר התיירותי והאטרקציה של
העיירה, שייכת לאביו; לואיזה באה ממשפחה דלת אמצעים וחיה בבית קטן מדיי עם אמה
עקרת הבית, אביה העובד במפעל עני לרהיטים, סבה שעבר שבץ וזקוק לסיעוד צמוד, טרינה-
אחותה המבריקה והצעירה ממנה בשנה שנכנסה להיריון בלתי צפוי בשנת הלימודים השנייה
שלה באוניברסיטה, ובנה בן החמש של אחותה- תומס. לוויל יש דירה משלו בבית הוריו,
ואילו לואיזה נאלצת לגור במחסן כדי לזכות במעט פרטיות. ויל לא רוצה עזרה, לואיזה
לא רוצה את העבודה אבל נאלצת לקבל אותה בגלל הכסף. ויל הפך לנכה בתאונה שלא
באשמתו, לואיזה איבדה את אבודה האהובה והקודמת שלא באשמת איש. הוא לא רוצה שתהיה
שם, היא לא רוצה להיות שם.
הסיפור, שנשמע "קיטשי" וקודר, כלל לא כזה. הוא קולח ומעניין
בכל עמוד יותר מבקודם לו. קשה שלא להתאהב בכל אחת מהדמויות (ולכעוס עליהן בהתאם).
רוב הסיפור מסופר מנקודת מבטה של לואיזה, עם תיבולים ונגיעות של פרקים המסופרים
מנקודת מבטם של אחרים.
הספר מהפנט וכובש. גם הציניקנים הגדולים ביותר לא יוכלו שלא להזיל דמעה-
של צחוק או של בכי. הספר גורם לכולנו לתהות היכן ג'וג'ו מויס הייתה עד היום ואיך זה
שלא שמענו עליה... הוא גרם לי לרצות לקרוא ממנה עוד ועוד.
שורה תחתונה: שנון, מיוחד וסוחף. אל תפספסו ואל תשכחו את הטישו!
מחיר: 72 ₪ שווה כל אגורה. אל תחכו שנה בספרייה- תקנו!
ללכת בדרכך/ג'וגו' מויס, 407 עמ', הוצאת ידיעות ספרים
קרדיט תמונה: יח"צ.
הצג אתר רגיל
