בני נוער ופסיכותרפיסטית מספרים על תחושת החרדות מהמלחמה: הפחד מהאזעקות, חוסר הוודאות ודרכי ההתמודדות.
20:53 (04/08/14) טלי ברייר

כל צפירה של אמבולנס גורמת לך להפסיק לנשום. כל משב רוח גורם ללבך להחסיר פעימה, ולכל שרירייך להידרך. כל טריקה של דלת גורמת לך לקפוץ. כל שריקה חדה, כל ספר שנופל, כל משאית שעוברת, כל כדור שנוחת בקול חזק מדיי על האדמה... כל אלה גורמים לך לקפוץ, להפסיק לנשום, לחיות, לתפקד, לחשוב.אם כל הפסקה ההיא מתארת אותך, סביר להניח שמקום מגוריך הוא בארץ ישראל, במדינת ישראל, ובימים אלה בפרט.החרדות והפחדים שרובנו מפתחים בעקבות האזעקות והיירוטים (תודה לאל, לא בעקבות נפילות) הם טבעיים. החלטתי לצאת לשטח ולראיין כמה בני נוער שחווים גם הם את החרדות והפחדים האלה.מ', בת חמש עשרה וחצי מאזור המרכז, מספרת לי על איך המצב הבטחוני שינה אותה.כשאת שומעת אזעקה, מה המחשבה הראשונה שקופצת לך לראש?הדבר הראשון שאני חושבת עליו הוא על בן זוגי, שנמצא בחזרות ל"פזמונסניף" (תחרות שירה וריקוד בתנועות הנוער) עם החניכים שלו. אני מפחדת כי הוא לא עונה לי לטלפון וגם לפני שאני מנסה להתקשר- אני מפחדת שיקרה לו משהו.והדבר השני עליו את חושבת? המחשבה השנייה שקופצת לי לראש היא שההורים שלי בדיוק אמורים לחזור מהעבודה, ושלסבתא שלי אין ממ"ד בבית. אני מפחדת שמשהו יקרה ובינתיים אני בחוסר ידיעה, שזה מפחיד לא פחות.מה את מרגישה באותם רגעים ראשונים של האזעקה, וגם אחריה?לחץ נפשי. כאבי בטן, רעד בלתי נשלט.כיצד החיים שלך השתנו (בדברים הקטנים ביותר...) בימים האחרונים? אפילו דברים יומיומיים שהשתנו...אני מפחדת לצאת מהבית ומפחדת שתהיה אזעקה בכל פעם שמישהו יוצא. למען האמת, אני גם לא ממש יכולה לצאת מהבית כי מישהו צריך להישאר עם אחותי הקטנה שממש לא רגילה לסיטואציה הזאת. אני גם מפחדת לישון, אני מפחדת שכשאשן אני לא אשמע את האזעקה. מה את עושה כדי להתמודד עם החרדה? איך את נרגעת?מדברת עם בן הזוג שלי ומציירת- זה סוג של תרפיה. אכן. מציירת משהו ספציפי או פשוט לפי מה שמרגיש לך נכון באותו הרגע?מה שמתחשק לי באותו הרגע. לסיום- יש לך משהו לומר לבני נוער שנמצאים במצבים כאלה בימים אלה, או משהו לומר על המצב?לכולם קשה עם המצב הזה, ורובינו לא רגילים לזה ב"ה. צריך לזכור שיש מישהו למעלה ששומר עלינו. ובינתיים אני ממליצה לצחוק על העניין, זה משפר את ההרגשה לגמרי וגם כדאי וצריך לעשות דברים שמרגיעים אותנו בסיטואציות מלחיצות (כמו הציור אצלי). שיר, בת 16, מוסיפה ומספרת: "אני מרגישה שמחה מהולה בעצב. התנשקתי היום בפעם הראשונה. זמן קצר אחר כך שמעתי בחדשות על כך שעוד שני חיילים נהרגו במלחמה . זה מעציב אותי שיום שהוא כל כך שמח בשבילי, עצוב לאחרים. חוויתי את אחת מהחוויות הגדולות של החיים, חוויה שכולם עוברים כשהם מתבגרים. אני חושבת על כך שגם החיילים האלו עברו את אותה החוויה, כמוני. הם היו אנשים נאהבים, שמחים וברגע אחד הכל השתנה. זה מעציב אותי- באיזו קלות הגלגל יכול להסתובב. בחורים צעירים בתחילת דרכם שצריכים לבלות ולהנות מכל מה שיש לעולם הזה להציע, נהרגים. זה גורם לי לחשוב שהעולם הזה לא בסדר, העולם הזה משוגע , החיים לא הוגנים. למה בחורים צעירים צריכים להיהרג במלחמה ארוכת שנים שלא הם התחילו, מלחמה שהם נשאבו לתוכה , כמו כולם. עד מתי זה יימשך? למה אי אפשר לחיות בשלום?" בעקבות הראיון, הלכתי ושאלתי את הילה פינקלשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות, כמה שאלות על חרדה ותרפיה. למה האזעקות גורמות לאנשים להיכנס לחרדה?"תפקיד האזעקות הוא לסמן לתושבי המדינה שעליהם לעבור ממצב של רגיעה למצב של מודעות לסכנה מתקרבת ולכן עליהם להיכנס למרחב מוגן . תושבי מדינת ישראל למדו שאזעקה משמעה סכנה . כמו שתלמידי ביה"ס יודעים , מהיום הראשון בכתה א' שברגע שהם שומעים צלצול הגיעה זמן ההפסקה ומיד הם קמים , מזיזים כסאות אחורה ורצים לחצר בתחושת אושר כתוצאה מההבנה שהגיע הזמן להפסיק ללמוד ולהתחיל לשחק , כך גם תושבי ישראל למדו שמרגע שהם שומעים אזעקה הם קמים, רצים למרחב המוגן ויודעים שקיימת סכנה".כיצד המצב יכול להשפיע על ילדים נוער?"אם הם בגיל ההתבגרות הם עשויים להיצמד לטלוויזיה ולראות שוב ושוב את החדשות , להימנע מיציאה אל מחוץ לבית ולחשוש מכל פעולה שתגרום להם תחושה של חוסר שליטה, כמו אמבטיה ארוכה או ביקור במקומות שאינם מכירים. תגובות החרדה של ילדים ונוער הן תגובות שמושפעות מהתנהגות הבוגרים שסביבם. אם ילדים חשים שהוריהם מפחדים, הם יפחדו עוד יותר. ניתן לראות שיש ילדים שהם רגישים ופגיעים יותר ולכן חשופים יותר לתחושות חרדה ולקשיים בתפקוד היומיומי." איך אפשר לעזור לאדם הנמצא בחרדה? איך אפשר להרגיע את עצמנו ?"דבר ראשון – לא לזלזל בתחושת החרדה . זוכרים שהחרדה היא תגובה השרדותית ושכל אדם רשאי להרגיש פחד וחרדה . תחושת החרדה נרגעת מאוד כאשר אנו מצליחים להחזיר שליטה לחיינו .אחת הסיבות לכך שאנו נתקפים בחרדה כאשר יש אזעקות, היא שאנו לא יודעים לצפות מתי תהיה אזעקה ובעצם אין לנו שליטה על כך . א. רצוי לתרגל שוב ושוב בדיוק מה עלינו לעשות כאשר יש אזעקה, ובכך לחוש שיש לנו שליטה.ב. אם אנחנו נמנעים מפעולות מסוימות למשל אנחנו נמנעים מללכת לחברים כי אנחנו חוששים שבאמצע הדרך תהיה אזעקה, רצוי לתרגל ולהבין מה נוכל לעשות כאשר יש אזעקה בדרך אבל לא להמנע מלצאת מהבית כיוון שזה מזין את החרדהג. לשמור על שגרה ועל פעילות שאינה כרוכה בצפייה אין סופית בתמונות מלחמה.ד. לעסוק בפעילות אשר גורמת לנו לחוש טוב עם עצמנו . עם אנחנו אוהבים ספורט להקפיד להמשיך לעסוק בכך, אם אנחנו מנגנים, יוצרים או רוקדים זה מסייע לנו פעמיים אנחנו חשים טוב ואנחנו שוכחים את הסכנה.ה. לא להשאר לבד. הקיפו את עצמכם בחברים ובמשפחה( כאלו שגורמים לכם להרגיש טוב ), היו עסוקים ובמידת האפשר נסו לעזור לאחרים . אחת הסיבות שהעורף מתגייס לשלוח לחיילים חבילות מזון, היא שזה מסייע להפיג את תחושת הפחד מעסיק ומעצים את נותני העזרה.ו. אם מרגישים שהחרדה משתלטת עלינו ואנחנו לא מצליחים לתפקד, לא להתבייש לפנות לקבל עזרה - אפשר לפנות לרופא המשפחה ולתאר את מה שאנחנו מרגישים, ניתן לפנות למרכזי הייעוץ הרבים שמציעים עזרה טלפונית ללא תשלום ואם יש צורך לקבל הפניה לטיפול מקצועי . " מהי תרפיה ואיך היא עוזרת ?"תרפיה היא בעצם טיפול . הטיפול יכול להיות בכל מיני אמצעים – בשיחה, במוסיקה, בדרמה, באמצעות בעלי חיים ועוד. אנשים שונים פונים לטיפול מסיבות שונות. אנחנו חיים בעידן בו אנשים רבים מבקשים טיפול כיוון שהם חשים בדידות, דיכאון וקשיים אחרים והם אינם רוצים להמשיך לחיות עם תחושות אלו. הקשר שנוצר בחדר בין המטפל למטופל הוא הגורם המרפא."דיברת על הימנעות מצפייה בתמונות מלחמה. איך הצפייה בחדשות יכולה להשפיע?"המצב בו אנו רואים כל הזמן את תמונות המלחמה בטלויזיה, בפייסבוק ובעיתונים הוא מצב אשר מעצים את תחושת החרדה . אנחנו כל הזמן חושבים על הסכנות שעשויות להתרחש על ראשינו, רואים בתים הרוסים , מקשיבים לתרחישים מפחידים ובעצם לא מצליחים להרגע מתחושת הסכנה . אגב , התוקפנות שגוברת בחברה שלנו בימים אלו לכל מה שנשמע שונה מדעתנו היא גם תגובה לתחושת הסכנה . כל מה שזר הוא מאיים ולכן אתקוף אותו ." לסיכום, ביקשתי מהילה כמה המלצות:"אני ממליצה לזכור שיש אפשרויות רבות להתמודד עם מצב המלחמה בו אנו נמצאים.1. ראשית יש לקוות ולדעת שזה אינו מצב נורמלי ואנו נשוב לשגרה מבורכת בקרוב.2. כדי להפחית חרדה, יש לתרגל ולדמיין מה עלינו לעשות בעת אזעקה.3. לעסוק בפעילויות מרגיעות ומפחיתות חרדה כגון ספורט , אמנות, פגישות עם חברים, או עזרה לאחרים.4. לנסות לקיים שגרה גם בחופש הגדול .5. להפחית צפייה בשידורי חדשות .6. אם חשים שהחרדה משתלטת עלינו ולא מאפשרת לתפקד - לא להתבייש לפנות לעזרה מקצועית ." כל מי שמרגיש צורך לפנות לסמכויות מקצועיות, משרד החינוך מפעיל קו מצוקה לחירום עבור תלמידים הפועל 24 שעות ביממה ומאויש ע"י יועצים ופסיכולוגיים, במספר הטלפון: 02-5603733. ער"ן מפעילה מוקד תמיכה וסיוע נפשי בטלפון 1201. עמותת עלם מפעילה אתר תמיכה וסיוע לבני נוער, בכתובת: http://www.yelem.org.il/. זכויות היוצרים על התמונה שייכות ל Luca Rossato מאגר CC של פליקר.