השבת נקרא את פרשת נשא, הפרשה הכי ארוכה
בתורה. היא מתחילה בהמשך של הפרשה הקודמת עם מניין בני לוי, ובהמשך מסופר על פרשת
אישה סוטה ופרשת נזיר. נזיר הוא אדם שמחליט באמצע חייו, בעקבות אירוע שמשפיע עליו
או סתם ככה, להתנזר ממספר דברים, ועל ידי כך להשיג משהו שישנה אותו. ממה הוא
מתנזר? בפסוקים מתואר בפירוש: "איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר לה'...
מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים
ויבשים לא יאכל". באמצעות ההתנזרות מהיין, שגורם לשכרות ולאבדן חושים, הנזיר
יכול להתרכז יותר בעבודת ה'. בהמשך מספרים הפסוקים שלנזיר אסור גם להסתפר ולהתגלח
כל זמן שהוא עדיין נזיר. התקופה המינימלית של נזירות היא שלושים יום, כלומר, מרגע
ההתחייבות חייבים להיות נזירים למשך חודש לפחות. לאחר מכן מסופר על הקרבן שהנזיר
צריך להביא כאשר הוא מפסיק להיות נזיר, ואיך מקריבים אותו.בחיים שלנו יכולים להיות נזירים שאינם
נראים. הרי מה בעצם הנזיר עושה? מתנזר מהסביבה כדי להתרכז בדברים שהוא רוצה להשתפר
בהם. אנחנו יכולים למצוא בתנועה, בכיתה ואפילו בשכונה שלנו את אלה שמתבדלים מהחברה
ולא באים לפעילויות. אצלי בתנועה אני יכול להצביע על כמה מהחבר'ה שבאים מדי פעם
אבל מתנזרים מההגעה. למה זה קורה? זה מה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. אולי עשינו
משהו שפגע בהם? אולי הם מתביישים לבוא? כשהייתי בכיתה ד', היה ילד ביישוב שלי שלא
בא לפעילויות בבני עקיבא. המדריכים ניסו לשכנע אותו שוב ושוב לבוא, דיברו עם
ההורים שלו, ופעלו בכל דרך אפשרית להביא אותו. באיזשהו שלב הם אמרו לי ולעוד חבר
מהשבט שנלך אליו הביתה, נדבר איתו, ואולי אנחנו נצליח להביא אותו לסניף. הגענו אליו יום אחד הביתה, וישבנו איתו
במשך שעה. התחלנו לדבר על דברים שלא קשורים בכלל לנושא שבשבילו הגענו. ניתבנו את
השיחה כך שמתישהו התחלנו לדבר על הסניף. שאלתי אותו: "למה אתה לא בא לסניף?
אתה לא יודע מה אתה מפסיד". הוא ניסה לתרץ ולהביא סיבות, אבל בסופו של דבר
שכנענו אותו, ובשבוע שאחרי זה הוא כבר הגיע לסניף. היום הוא מגיע באופן קבוע. מסיפור אחד אפשר ללמוד המון. הנזירים
שנמצאים אצלנו בחיים הם נחבאים אל הכלים. לא מציגים את העובדה שהם נזירים. אנחנו
צריכים לדעת להגיע אליהם ולהביא אותם אלינו, אל החברה. בתורה, הנזיר בוחר מעצמו
להיות נזיר. אצלנו, הוא נאלץ להיבדל מאחרים בעקבות כל מיני אירועים. חפשו את הנזירים
שבסביבתכם, בסניף או בשכונה. אנחנו יכולים למצוא בני אדם עם כישרונות נהדרים,
שיכולים לעזור לנו. אנחנו רק צריכים לחפש אותם. נקודה למחשבה.שבת שלום!
קרדיט: כל הזכויות שמורות ל " The S.S. Teacher's Edition: The Holy Bible.New York: Henry Frowde Publisher to the University of Oxford, 1896. " picture#_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# justify;"#_gt# #_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 115%; text-align#_sc# right;"#_gt#השבת נקרא את פרשת נשא, הפרשה הכי ארוכה
בתורה. היא מתחילה בהמשך של הפרשה הקודמת עם מניין בני לוי, ובהמשך מסופר על פרשת
אישה סוטה ופרשת נזיר. נזיר הוא אדם שמחליט באמצע חייו, בעקבות אירוע שמשפיע עליו
או סתם ככה, להתנזר ממספר דברים, ועל ידי כך להשיג משהו שישנה אותו. ממה הוא
מתנזר? בפסוקים מתואר בפירוש#_sc# "איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר לה'...
מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים
ויבשים לא יאכל". באמצעות ההתנזרות מהיין, שגורם לשכרות ולאבדן חושים, הנזיר
יכול להתרכז יותר בעבודת ה'. בהמשך מספרים הפסוקים שלנזיר אסור גם להסתפר ולהתגלח
כל זמן שהוא עדיין נזיר. התקופה המינימלית של נזירות היא שלושים יום, כלומר, מרגע
ההתחייבות חייבים להיות נזירים למשך חודש לפחות. לאחר מכן מסופר על הקרבן שהנזיר
צריך להביא כאשר הוא מפסיק להיות נזיר, ואיך מקריבים אותו.#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; direction#_sc# rtl; unicode-bidi#_sc# embed;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#בחיים שלנו יכולים להיות נזירים שאינם
נראים. הרי מה בעצם הנזיר עושה? מתנזר מהסביבה כדי להתרכז בדברים שהוא רוצה להשתפר
בהם. אנחנו יכולים למצוא בתנועה, בכיתה ואפילו בשכונה שלנו את אלה שמתבדלים מהחברה
ולא באים לפעילויות. אצלי בתנועה אני יכול להצביע על כמה מהחבר'ה שבאים מדי פעם
אבל מתנזרים מההגעה. למה זה קורה? זה מה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. אולי עשינו
משהו שפגע בהם? אולי הם מתביישים לבוא? כשהייתי בכיתה ד', היה ילד ביישוב שלי שלא
בא לפעילויות בבני עקיבא. המדריכים ניסו לשכנע אותו שוב ושוב לבוא, דיברו עם
ההורים שלו, ופעלו בכל דרך אפשרית להביא אותו. באיזשהו שלב הם אמרו לי ולעוד חבר
מהשבט שנלך אליו הביתה, נדבר איתו, ואולי אנחנו נצליח להביא אותו לסניף. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; direction#_sc# rtl; unicode-bidi#_sc# embed;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#הגענו אליו יום אחד הביתה, וישבנו איתו
במשך שעה. התחלנו לדבר על דברים שלא קשורים בכלל לנושא שבשבילו הגענו. ניתבנו את
השיחה כך שמתישהו התחלנו לדבר על הסניף. שאלתי אותו#_sc# "למה אתה לא בא לסניף?
אתה לא יודע מה אתה מפסיד". הוא ניסה לתרץ ולהביא סיבות, אבל בסופו של דבר
שכנענו אותו, ובשבוע שאחרי זה הוא כבר הגיע לסניף. היום הוא מגיע באופן קבוע. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; direction#_sc# rtl; unicode-bidi#_sc# embed;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#מסיפור אחד אפשר ללמוד המון. הנזירים
שנמצאים אצלנו בחיים הם נחבאים אל הכלים. לא מציגים את העובדה שהם נזירים. אנחנו
צריכים לדעת להגיע אליהם ולהביא אותם אלינו, אל החברה. בתורה, הנזיר בוחר מעצמו
להיות נזיר. אצלנו, הוא נאלץ להיבדל מאחרים בעקבות כל מיני אירועים. חפשו את הנזירים
שבסביבתכם, בסניף או בשכונה. אנחנו יכולים למצוא בני אדם עם כישרונות נהדרים,
שיכולים לעזור לנו. אנחנו רק צריכים לחפש אותם. נקודה למחשבה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; direction#_sc# rtl; unicode-bidi#_sc# embed;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt#שבת שלום!#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify; direction#_sc# rtl; unicode-bidi#_sc# embed;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; direction#_sc# rtl; unicode-bidi#_sc# embed;"#_gt##_lt#font face="Arial, sans-serif"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 16.100000381469727px;"#_gt#קרדיט#_sc# כל הזכויות שמורות ל " #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# sans-serif; line-height#_sc# 22.399999618530273px;"#_gt#The S.S. Teacher's Edition#_sc# The Holy Bible.New York#_sc# Henry Frowde Publisher to the University of Oxford, 1896. "#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# sans-serif; line-height#_sc# 22.399999618530273px;"#_gt# #_lt#a style="font-size#_sc# 14px;" target="_blank" href="http#_sc#//commons.wikimedia.org/wiki/File#_sc#Penteteuch2.jpg"#_gt#picture#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt#
|