לאחר שבפרשת "תזריע" למדנו על הצרעת (אילו נגעים קיימים,
על מה הצרעת באה, וכל הדברים שקשורים לכך), בפרשת מצורע אנחנו מתחילים עם דיני
טהרת המצורע. התורה מתחילה בפסוקים: "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא
אל הכהן". לאחר מכן אנחנו מפרטים את תהליך הטהרה: תחילה בודק הכהן את המצורע,
אם הוא נרפא בכלל מהנגעים. אחרי כך המצורע מביא שתי ציפורים, עץ ארז, אזוב ותולעת
שני (שממנה הפיקו צבע אדום, ומכאן שמה). הכהן שוחט את הציפור אל תוך כלי חרס עם
מים, לוקח את הציפור השנייה חיה ביחד עם שאר האביזרים, וטובל אותם בדם הציפור
שנשחטה. מזים על המצורע שבע פעמים, ושולחים את הציפור החיה. לאחר מכן המטהר צריך
לגלח את כל שערות ראשו, לכבס את בגדיו ולטבול במים. הוא יושב מחוץ לאוהל שבוע שלם.
בתום השבוע הזה, הוא מגלח את כל השערות
שעל גופו, מכבס את בגדיו, וטובל במים. ביום השמיני הוא מביא קורבנות, הכהן מקריב
אותם, מזה עליו ומשחרר אותו. התורה גם מתארת את הקורבנות שמביא מצורע עני, שלא
יכול להביא את הקרבנות היקרים.בחיים אנחנו עושים טעויות - בלימודים, בבית, עם חברים. הטעויות
קורות, לפעמים בכוונה ולרוב בלי. אנחנו פוגעים באנשים ומשפיעים על חייהם. העונש
שאנחנו מקבלים (אם בכלל) מגיע לנו. על טעויות משלמים מחירים שלפעמים כבדים מאוד.
אבל, אחרי שמשלמים את המחיר, אנחנו רוצים להחזיר את החיים כפי שהיו. תארו לכם שחבר
שבר את הסל בטעות במגרש של בית הספר, וקיבל עונש. אבל בגלל המעשה הזה, לא שיחקתם
כדורסל שבועיים עם החברים בבית הספר. אחרי שבועיים החבר מגיע בעיצומו של המשחק,
ומבקש להצטרף. אני מתאר לעצמי שרוב הילדים יגידו לו: "אבל אתה יכול לשבור שוב
פעם את הסל" ולא יסכימו לו לשחק. הם לא ייתנו לו צ'אנס נוסף, הזדמנות שנייה.
לפני שאתם אומרים לו את זה, תעצרו שנייה. תחשבו מה היה קורה אילו אתם הייתם אלה
ששברו את הסל בטעות, ולא היו מסכימים לכם לשחק בגלל טעות אחת שעשיתם.
ודאי תרגישו פגועים, ששופטים אתכם בגלל מעשה אחד שעשיתם ומסתמכים על דעות
קדומות, שלא בהכרח נכונות. אולי המקרה שהבאתי הוא קל מדי, שכן ייקח להם קצת זמן,
אבל בסופו של דבר הם יסכימו לו לשחק. אבל בחיים, זה יכול להרוס אנשים. כשמועמד בא
לראיון עבודה, ומחליטים לא לקבל אותו רק בגלל מראהו החיצוני או בגלל דעה קדומה – כולם
מפסידים: המועמד עבודה, אבל גם המעסיק שמוותר על עובד שיכול היה להיות מצוין בגלל
שיקולים לא מקצועיים. גם בפרשה שלנו: התורה נותנת למצורע הזדמנות להשתפר, לתקן את
עצמו. אחרי שהוא ישב מחוץ למחנה, מושפל, וחשב על מעשיו, עכשיו הוא מגיע לצ'אנס.
הוא פותח דף חדש. הוא מקריב קרבן, מביע חרטה על מה שהוא עשה, וחוזר לחברה שלו. איך
הם יקבלו אותו? זו כבר שאלה אחרת, מה הגישה שלהם: האם הם יסתכלו על הכתם הקטן,
ויפסלו את האדם רק בגללו, או שהם יבינו שהוא מצטער והוא תיקן את מעשיו, ועכשיו
הוא רוצה לחזור לחיים שהיו לו קודם?קחו את זה לחיים שלכם. אל תשפטו אדם על מעשה אחד שהוא עשה. תנסו
להסתכל על התמונה הכוללת, על האישיות כולה ולא על פרט אחד קטן מתוך התמונה. לפעמים זה משנה את כל צורת ההסתכלות והחשיבה על אותו אדם. שבת שלום.
זכויות היוצרים שייכות ל-Distant Shores Media/Sweet Publishing, מאגר CC "ויקימדיה".#_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#div#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 115%; text-align#_sc# justify;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="normal" dir="RTL" style="margin-bottom#_sc#12.0pt;text-align#_sc#justify;
direction#_sc#rtl;unicode-bidi#_sc#embed"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;
line-height#_sc#115%"#_gt#לאחר שבפרשת "תזריע" למדנו על הצרעת (אילו נגעים קיימים,
על מה הצרעת באה, וכל הדברים שקשורים לכך), בפרשת מצורע אנחנו מתחילים עם דיני
טהרת המצורע. התורה מתחילה בפסוקים#_sc# "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא
אל הכהן". לאחר מכן אנחנו מפרטים את תהליך הטהרה#_sc# תחילה בודק הכהן את המצורע,
אם הוא נרפא בכלל מהנגעים. אחרי כך המצורע מביא שתי ציפורים, עץ ארז, אזוב ותולעת
שני (שממנה הפיקו צבע אדום, ומכאן שמה). הכהן שוחט את הציפור אל תוך כלי חרס עם
מים, לוקח את הציפור השנייה חיה ביחד עם שאר האביזרים, וטובל אותם בדם הציפור
שנשחטה. מזים על המצורע שבע פעמים, ושולחים את הציפור החיה. לאחר מכן המטהר צריך
לגלח את כל שערות ראשו, לכבס את בגדיו ולטבול במים. הוא יושב מחוץ לאוהל שבוע שלם.
בתום השבוע הזה, הוא מגלח את כל השערות
שעל גופו, מכבס את בגדיו, וטובל במים. ביום השמיני הוא מביא קורבנות, הכהן מקריב
אותם, מזה עליו ומשחרר אותו. התורה גם מתארת את הקורבנות שמביא מצורע עני, שלא
יכול להביא את הקרבנות היקרים.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="normal" dir="RTL" style="margin-bottom#_sc#12.0pt;text-align#_sc#justify;
direction#_sc#rtl;unicode-bidi#_sc#embed"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;
line-height#_sc#115%"#_gt#בחיים אנחנו עושים טעויות - בלימודים, בבית, עם חברים. הטעויות
קורות, לפעמים בכוונה ולרוב בלי. אנחנו פוגעים באנשים ומשפיעים על חייהם. העונש
שאנחנו מקבלים (אם בכלל) מגיע לנו. על טעויות משלמים מחירים שלפעמים כבדים מאוד.
אבל, אחרי שמשלמים את המחיר, אנחנו רוצים להחזיר את החיים כפי שהיו. תארו לכם שחבר
שבר את הסל בטעות במגרש של בית הספר, וקיבל עונש. אבל בגלל המעשה הזה, לא שיחקתם
כדורסל שבועיים עם החברים בבית הספר. אחרי שבועיים החבר מגיע בעיצומו של המשחק,
ומבקש להצטרף. אני מתאר לעצמי שרוב הילדים יגידו לו#_sc# "אבל אתה יכול לשבור שוב
פעם את הסל" ולא יסכימו לו לשחק. הם לא ייתנו לו צ'אנס נוסף, הזדמנות שנייה.
לפני שאתם אומרים לו את זה, תעצרו שנייה. תחשבו מה היה קורה אילו אתם הייתם אלה
ששברו את הסל בטעות, ולא היו מסכימים לכם לשחק בגלל טעות אחת שעשיתם.
ודאי תרגישו פגועים, ששופטים אתכם בגלל מעשה אחד שעשיתם ומסתמכים על דעות
קדומות, שלא בהכרח נכונות. אולי המקרה שהבאתי הוא קל מדי, שכן ייקח להם קצת זמן,
אבל בסופו של דבר הם יסכימו לו לשחק. אבל בחיים, זה יכול להרוס אנשים. כשמועמד בא
לראיון עבודה, ומחליטים לא לקבל אותו רק בגלל מראהו החיצוני או בגלל דעה קדומה – כולם
מפסידים#_sc# המועמד עבודה, אבל גם המעסיק שמוותר על עובד שיכול היה להיות מצוין בגלל
שיקולים לא מקצועיים. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="normal" dir="RTL" style="margin-bottom#_sc#12.0pt;text-align#_sc#justify;
direction#_sc#rtl;unicode-bidi#_sc#embed"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;
line-height#_sc#115%"#_gt#גם בפרשה שלנו#_sc# התורה נותנת למצורע הזדמנות להשתפר, לתקן את
עצמו. אחרי שהוא ישב מחוץ למחנה, מושפל, וחשב על מעשיו, עכשיו הוא מגיע לצ'אנס.
הוא פותח דף חדש. הוא מקריב קרבן, מביע חרטה על מה שהוא עשה, וחוזר לחברה שלו. איך
הם יקבלו אותו? זו כבר שאלה אחרת, מה הגישה שלהם#_sc# האם הם יסתכלו על הכתם הקטן,
ויפסלו את האדם רק בגללו, או שהם יבינו שהוא מצטער והוא תיקן את מעשיו, ועכשיו
הוא רוצה לחזור לחיים שהיו לו קודם?#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="normal" dir="RTL" style="margin-bottom#_sc#12.0pt;text-align#_sc#justify;
direction#_sc#rtl;unicode-bidi#_sc#embed"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;
line-height#_sc#115%"#_gt#קחו את זה לחיים שלכם. אל תשפטו אדם על מעשה אחד שהוא עשה. תנסו
להסתכל על התמונה הכוללת, על האישיות כולה ולא על פרט אחד קטן מתוך התמונה. לפעמים זה משנה את כל צורת ההסתכלות והחשיבה על אותו אדם. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="normal" dir="RTL" style="margin-bottom#_sc#12.0pt;text-align#_sc#justify;
direction#_sc#rtl;unicode-bidi#_sc#embed"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;
line-height#_sc#115%;mso-ansi-font-weight#_sc#bold"#_gt#שבת שלום.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="normal" dir="RTL" style="margin-bottom#_sc#12.0pt;text-align#_sc#justify;
direction#_sc#rtl;unicode-bidi#_sc#embed"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;
line-height#_sc#115%;mso-ansi-font-weight#_sc#bold"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="normal" dir="RTL" style="margin-bottom#_sc#12.0pt;text-align#_sc#justify;
direction#_sc#rtl;unicode-bidi#_sc#embed"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;
line-height#_sc#115%;mso-ansi-font-weight#_sc#bold"#_gt#זכויות היוצרים שייכות ל-Distant Shores Media/Sweet Publishing, מאגר CC "ויקימדיה".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt#
|