שני קיניסו על סרטו של תום שובל- "הנוער"- איפה זה פוגש את החברה שלנו ואותנו?
05:38 (19/02/14) שני קיניסו

כבר הרבה מאוד זמן לא חוויתי חוויה קולנועית כל כך מטלטלת ועוכרת שלווה כמו בסרטו החדש של תום שובל "הנוער". אם לפני כמה שבועות הכתרתי את "מי מפחד מהזאב הרע" כאחד מהסרטים הטובים שראיתי בשנים האחרונות בכול שפה, הנוער מצטרף אליו גם כן.כבר בסצינת הפתיחה המעולה שלו הנוער, מהפנט אותך אל המסך ומושך אותך פנימה אל עולמו- נער אשר עוקב אחר נערה (גיטה אמילי) לאחר סיום יום הלימודים בדרכה הביתה. כאשר היא מתקרבת לאזור של ביתה, הוא מוציא את הטלפון הסלולרי שלו ומצלם מספר תמונות שלה ושולח אותם לאחיו החייל. צמד האחים הם האח הבכור יקי (דוד קוניו), שכאמור רק התגייס לצבא, והאח הצעיר הוא שאול (איתן קוניו), תלמיד תיכון. הם צמד אחים למשפחה ישראלית טיפוסית ממעמד הביניים. שאול עובד כסדרן בסינמה סיטי, ובכלל צמד האחים הם חובבי קולנוע- קירות חדרם מעוטרים בשלל פוסטרים של סרטי פעולה סוג ז' בעיקר, כדוגמת "רמבו" ו"רצח מוצדק" (ובאמת, נראה כאילו הרבה מהמעשה אותו יבצעו השניים מושפע מהסרטים הרבים בהם צפו). על המשפחה נופלת הבשורה שאביהם (משה איבגי) מפוטר מעבודתו, בשורה שמתקבלת באדישות הן מצד האב והן מצד האם (שירלי דשא). פיטוריו של האב, לצד המצב בבית (הן הכלכלי והן האווירתי), יובילו את צמד האחים למעשה קיצוני ומסוכן. כמו "במי מפחד מהזאב הרע", גם ב"הנוער" מקום ההתרחשות המרכזי בסרט הוא מקום תת קרקעי (במקרה של הנוער מדובר במקלט ובמקרה של מי מפחד מדובר במרתף). בשני הסרטים, המרתף הוא דימוי לאלימות הקשה שבוערת מתחת לפני השטח בחברה הישראלית- על פניו הכול נראה טוב, אך מתחת מתחוללים דברים שונים לחלוטין. במהלך הסרט נזכרתי בסרט ישראלי אחר- "השוטר". עלילת השוטר עוסקת בחבורה של אנרכיסטים, בני מעמד הביניים אף הם, שמטרתם לחטוף עשירים ובכך לשנות את הסדר הכלכלי-חברתי במדינת ישראל. אם השוטר חזה את המהפכה החברתית שקרתה בישראל, הנוער הוא הסרט של התוצאות הכושלות של ניסיון המהפכה הזה. האווירה בסרט היא אווירה כבדה ומתוחה, אך מעל הכול- אווירה של ייאוש רב ושל חוסר תקשורת. לאורך כול הסרט תום שובל שומר על סגנון בימוי מאופק ודרוך- וגם אם מדי מתפרצים מהמסך רגעים של אלימות ואינטנסיביות, גם הם נבנים בחוכמה שכבה אחר שכבה. הבימוי של שובל הוא רב רבדים- הוא לא מתבייש להכניס את צופיו ולרתק אותם בכול מחיר- הוא אינו מתבייש לביים במניפולטיביות אפקטיבית כאשר צריך, אבל לאורך כול אורכו הוא כאמור דרוך. אחד הדברים שהכי תורמים לכך הוא הצילום המעולה והראליסטי של ירון שרף- צילום שמזכיר במתכוון סרטי ארט האוס אירופאיים. ובכלל, שובל מנצל את המרחב של המסך הרחב ושל השוטים הפתוחים והסגורים שלו, ובעזרת העמדת שחקנים מעולה הוא מעצב כך את האווירה בסרט. אבל התגלית האמתית של הנוער היא צמד האחים במציאות דוד ואיתן קוניו (תושבי קיבוץ ניר עוז). לשניים אין ניסיון משחק כלל, אך בסרט הם הופכים ומעצבים את דמותם של שני האחים בצורה מרתקת. היחסים בין שני האחים בסרט הם טלפתיים- בין אם זה במעשיהם ובתשובותיהם, ובין אם זה בשפת גופם הזהה כמעט. היחסים בין שני האחים בסרט נוטים הרבה מאוד פעמים לפרוורטי. ובכלל, המשחק של כלל השחקנים בסרט טוב ומיומן. שמו של הסרט כן הוא- הנוער, בא על מנת לצייר דיוקן של הדור הצעיר בארץ- דור שלא יהיה מוכן לקבל את הסדר הישן של עשירים ועניים, ולא יישב בחיבוק ידיים אל מול הסיטואציה הזאת. הדבר הזה בא לידי ביטוי בעיקר בתמונת הסיום המצמררת של הסרט.בעיניי, "הנוער" הוא הסרט הטוב ביותר שמוקרן כרגע בבתי הקולנוע המסחריים בארץ. בדבר אחד אני בטוח- אני כבר מצפה בכיליון עיניים לסרטו הבא של שובל. צילומים: יח"צ; טריילר