בפרשת השבוע שלנו, פרשת כי-תשא, מובא במלואו סיפור חטא העגל. לאלה שלא יודעים – בקצרה: חטא העגל הוא חטא מפורסם מאוד בתנ"ך. לאחר מעמד הר סיני, שבו קיבלו בני-ישראל את התורה, נשאר משה רבנו בהר סיני במשך 40 יום ללמוד את כל שאר התורה מהקב"ה. במהלך 40 הימים האלה, בני-ישראל התגעגעו למשה, שהיה המנהיג הבלתי מעורער שלהם. בעקבות משהו לא ברור, הם החלו פתאום לדרוש מאהרון, אחיו של משה רבנו, שמילא את מקום אחיו בזמן היעדרו, שיעשה להם אלו-הים חדשים. הטענה המרכזית שלהם הייתה, שמשה נעלם והם אינם יודעים מה עלה בגורלו, וכיוון שהמנהיג שלהם הלך - גם התורה והאמונה באלו-הים שהוא גילה והביא להם, הלכו. אהרון לא יכול היה לעמוד בפני העם, ולבסוף נכנע ללחצים. הוא ביקש מבנ"י שיביאו לו את הזהב שיש להם, ואז הוא התיך אותו ויצר ממנו צורה של עגל. בנ"י חגגו סביב האלו-הים החדש, עשו מסיבות ומשתאות לכבודו, ובקיצור – האמינו שיש להם אל חדש. אהרון, בכוחות המעטים שעוד נשארו לו, ניסה למנוע אותם מהחגיגות ומהמסיבות, וכפי המתואר בפסוקים "וירא אהרון ויבן מזבח לפניו. ויקרא אהרון ויאמר – חג לה' מחר", אהרון מנסה להניא את בנ"י מהחטא ומהשטויות שהם שקועים בהם, אבל כשהבנאדם שקוע בבוץ – קשה להוציא אותו משם. כשמשה יורד מההר, הוא רואה את החגיגות סביב העגל, והוא מתעצבן עד שהוא שובר את לוחות הברית שהוא מחזיק בידיו, שבהם כתובות 10 הדיברות. הוא כועס על בנ"י ומטיף להם מוסר.שני לקחים חשובים שאפשר ללמוד מהסיפור:א. כשהמנהיג הולך, האמון של העם בו ובמסרים שהוא מביא איתו פוחת. עם ישראל, שרק לפני כמה ימים שמע את עשרת הדיברות מפיו של הקב"ה – פתאום יורד לדרגות כל כך נחותות של סגידה לאלו-הי זהב. גם בחיים – כאשר מנהיג מביא איתו הרבה סיסמאות, והרבה הבטחות לשינוי, העם מצפה ממנו לביצוע בשטח. כאשר הוא נכנס לתפקיד ומגלה את ההגבלות, הוא פתאום נסוג מההבטחות שלו וממתן אותן. ציבור הבוחרים שלו מחכה לגלות את ההטבות שהובטחו לו, את השיפור בתנאי החיים, את השדרוג ברווחה, בחינוך, בביטחון – ואין כלום.דוגמה מעולה לכך מהימים שלנו – שר האוצר יאיר לפיד. לפני הבחירות הוא הבטיח לבוחריו הרים וגבעות. בכנסי הבחירות שלו הוא הכריז על שינויים מרחיקי לכת שיעשה, על דברים שיש להפוך אותם, להרוס ולבנות מן היסוד. ההצהרות נשאו פרי – זינוק מ-0 ל-19 מנדטים, וההכתרה כ"תגלית של בחירות 2013". במשא ומתן הקואליציוני הוא לקח חלק חשוב, "ברית האחים" עם בנט היא זו שסומנה כברית שתחזיק את הקואליציה. 5 תיקי שרים, חשובים יותר או פחות, הגיעו למפלגתו. אז איך פתאום עכשיו המפלגה שלו יורדת דרמטית בסקרים? כי הוא לא עומד בהבטחות שלו. עם כל השינויים הדרמטיים שהוא הבטיח, התוכחה שהוא הטיח בהנהגת המדינה, עכשיו הוא נכנס פנימה וראה. "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". כשמבטיחים משהו – צריך לעמוד בו. אמנם, משה ירד בסופו של דבר מן ההר, אבל כאשר ההצהרות באות לידי ביטוי מאוחר מדי – קשה מאוד לשנות את דעת הקהל. צריך לדעת לעשות את התזמון, להגיע בטיימינג הנכון, לא למשוך יותר מדי.ב. הירידה החדה של בנ"י מפסגת התורה, משמיעת קולו של הקב"ה במעמד הר סיני אל הסגידה לאלו-הי זהב, מוכיחה כמה האדם הוא חומרי. אפשר לדבר גבוה מאוד, להגיד כמה חשוב ללמוד, להצליח בחיים, אבל כשלא יודעים על איזה בורות לדלג, כשהפרצה לחומריות קוראת וקורצת, ואתה לא יכול להתגבר – שם האדם נמדד. בנ"י היו בפסגת הרוחניות, והם היו יכולים להישאר שם – אם הם רק היו רוצים. המבחנים הקשים האלה, שנמצאים בכל פינה, הם אלה שבוחנים את האדם מיהו באמת. האם הרוחניות שאתה מציג היא רק כלפי חוץ, ובאמת בפנים אתה האדם הכי חומרי שיש? האם כשרק מי שמחזיק אותך ברוחניות נמצא אתה איתו, וכשהוא הולך, והחומריות קוראת לך ומפתה אותך, אתה נשאב אליה? רק מי שיודע להתמודד עם האתגרים שמוצבים לנו מדי יום, מדי שעה, הוא זה שידע להתמודד עם הדברים הגדולים. ומי שנשבר כשקשה, ופונה לדברים הקלים, לא ידע להתמודד עם שום דבר. הרי איך אומרים: "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה,.שתי נקודות למחשבה בשביל השבת. שבת שלום. בתמונה: "The Adoration of the Golden Calf"/ ניקולא פוסן. מתוך "ויקמידיה". (עבודת אמנות דו-מימדית זו המוצגת בתמונה שוחררה לרשות הציבור בכל העולם בעקבות תאריך מותו של היוצר, או תאריך פרסום היצירה.)

#_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#div#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt#בפרשת השבוע שלנו, פרשת כי-תשא, מובא במלואו סיפור חטא העגל.#_lt#/span#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc#justify"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt#לאלה שלא יודעים – בקצרה#_sc# חטא העגל הוא חטא מפורסם מאוד בתנ"ך. לאחר מעמד הר סיני, שבו קיבלו בני-ישראל את התורה, נשאר משה רבנו בהר סיני במשך 40 יום ללמוד את כל שאר התורה מהקב"ה. במהלך 40 הימים האלה, בני-ישראל התגעגעו למשה, שהיה המנהיג הבלתי מעורער שלהם. בעקבות משהו לא ברור, הם החלו פתאום לדרוש מאהרון, אחיו של משה רבנו, שמילא את מקום אחיו בזמן היעדרו, שיעשה להם אלו-הים חדשים. הטענה המרכזית שלהם הייתה, שמשה נעלם והם אינם יודעים מה עלה בגורלו, וכיוון שהמנהיג שלהם הלך - גם התורה והאמונה באלו-הים שהוא גילה והביא להם, הלכו. אהרון לא יכול היה לעמוד בפני העם, ולבסוף נכנע ללחצים. הוא ביקש מבנ"י שיביאו לו את הזהב שיש להם, ואז הוא התיך אותו ויצר ממנו צורה של עגל. בנ"י חגגו סביב האלו-הים החדש, עשו מסיבות ומשתאות לכבודו, ובקיצור – האמינו שיש להם אל חדש. אהרון, בכוחות המעטים שעוד נשארו לו, ניסה למנוע אותם מהחגיגות ומהמסיבות, וכפי המתואר בפסוקים "וירא אהרון ויבן מזבח לפניו. ויקרא אהרון ויאמר – חג לה' מחר", אהרון מנסה להניא את בנ"י מהחטא ומהשטויות שהם שקועים בהם, אבל כשהבנאדם שקוע בבוץ – קשה להוציא אותו משם. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc#justify"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt#כשמשה יורד מההר, הוא רואה את החגיגות סביב העגל, והוא מתעצבן עד שהוא שובר את לוחות הברית שהוא מחזיק בידיו, שבהם כתובות 10 הדיברות. הוא כועס על בנ"י ומטיף להם מוסר.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc#justify"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt#שני לקחים חשובים שאפשר ללמוד מהסיפור#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc#justify"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt#א.#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt# כשהמנהיג הולך, האמון של העם בו ובמסרים שהוא מביא איתו פוחת. עם ישראל, שרק לפני כמה ימים שמע את עשרת הדיברות מפיו של הקב"ה – פתאום יורד לדרגות כל כך נחותות של סגידה לאלו-הי זהב. גם בחיים – כאשר מנהיג מביא איתו הרבה סיסמאות, והרבה הבטחות לשינוי, העם מצפה ממנו לביצוע בשטח. כאשר הוא נכנס לתפקיד ומגלה את ההגבלות, הוא פתאום נסוג מההבטחות שלו וממתן אותן. ציבור הבוחרים שלו מחכה לגלות את ההטבות שהובטחו לו, את השיפור בתנאי החיים, את השדרוג ברווחה, בחינוך, בביטחון – ואין כלום.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc#justify"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt#דוגמה מעולה לכך מהימים שלנו – שר האוצר יאיר לפיד. לפני הבחירות הוא הבטיח לבוחריו הרים וגבעות. בכנסי הבחירות שלו הוא הכריז על שינויים מרחיקי לכת שיעשה, על דברים שיש להפוך אותם, להרוס ולבנות מן היסוד. ההצהרות נשאו פרי – זינוק מ-0 ל-19 מנדטים, וההכתרה כ"תגלית של בחירות 2013". במשא ומתן הקואליציוני הוא לקח חלק חשוב, "ברית האחים" עם בנט היא זו שסומנה כברית שתחזיק את הקואליציה. 5 תיקי שרים, חשובים יותר או פחות, הגיעו למפלגתו. אז איך פתאום עכשיו המפלגה שלו יורדת דרמטית בסקרים? כי הוא לא עומד בהבטחות שלו. עם כל השינויים הדרמטיים שהוא הבטיח, התוכחה שהוא הטיח בהנהגת המדינה, עכשיו הוא נכנס פנימה וראה. "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". כשמבטיחים משהו – צריך לעמוד בו. אמנם, משה ירד בסופו של דבר מן ההר, אבל כאשר ההצהרות באות לידי ביטוי מאוחר מדי – קשה מאוד לשנות את דעת הקהל. צריך לדעת לעשות את התזמון, להגיע בטיימינג הנכון, לא למשוך יותר מדי.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc#justify"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt#ב.#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt# הירידה החדה של בנ"י מפסגת התורה, משמיעת קולו של הקב"ה במעמד הר סיני אל הסגידה לאלו-הי זהב, מוכיחה כמה האדם הוא חומרי. אפשר לדבר גבוה מאוד, להגיד כמה חשוב ללמוד, להצליח בחיים, אבל כשלא יודעים על איזה בורות לדלג, כשהפרצה לחומריות קוראת וקורצת, ואתה לא יכול להתגבר – שם האדם נמדד. בנ"י היו בפסגת הרוחניות, והם היו יכולים להישאר שם – אם הם רק היו רוצים. המבחנים הקשים האלה, שנמצאים בכל פינה, הם אלה שבוחנים את האדם מיהו באמת. האם הרוחניות שאתה מציג היא רק כלפי חוץ, ובאמת בפנים אתה האדם הכי חומרי שיש? האם כשרק מי שמחזיק אותך ברוחניות נמצא אתה איתו, וכשהוא הולך, והחומריות קוראת לך ומפתה אותך, אתה נשאב אליה? רק מי שיודע להתמודד עם האתגרים שמוצבים לנו מדי יום, מדי שעה, הוא זה שידע להתמודד עם הדברים הגדולים. ומי שנשבר כשקשה, ופונה לדברים הקלים, לא ידע להתמודד עם שום דבר. הרי איך אומרים#_sc# "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה,.שתי נקודות למחשבה בשביל השבת. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt#שבת שלום.#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#"times="" new="" roman";="" mso-hansi-font-family#_sc#"times="" roman""=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#בתמונה#_sc# "#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#The Adoration of the Golden Calf"/ ניקולא פוסן. מתוך "ויקמידיה". (#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#עבודת אמנות דו-מימדית זו המוצגת בתמונה שוחררה לרשות הציבור בכל העולם בעקבות תאריך מותו של היוצר, או תאריך פרסום היצירה.)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt#