מכתב שכתבה לירז ג'מיל לשר החינוך בעקבות ההחלטה לצמצם את לימודי הערבית בבתי הספר.
18:59 (27/01/14) כתב אורח

לשר החינוך ולכל הנוגעים בדבר, אתם היושבים שם למעלה ומחליטים לי מה אלמד ומה לא... לרוב איני נוהגת להגיב ולהביע את דעתי בנושאים פוליטיים וכלכליים, אך הפעם הגזרה שהנחתת בנוגע לצמצום הוראת הערבית בבתי הספר אינה מאפשרת לי להישאר אדישה. לפי הכתבות (שפורסמו במדורי החדשות באתרי האקטואליה הגדולים), שר החינוך שלנו, הרב שי פירון, רוצה להיות "מקובל", "נאהב", "דמות להערצה" בעיני התלמידים וההורים.אכן בכתבה נאמר כמעט הכול, אך אני רוצה להביע את דעתי כתלמידה הלומדת בהנאה מזה 6 שנים מקצוע זה ברמה של 5 יחידות לימוד לבגרות. במסגרת המגמה אנו לא רק רוכשים עוד שפה, אלא לומדים תרבות שלמה- איך חיו הורינו וסבינו בארצות ערב, איך חיים הערבים במדינות השכנות לנו ולומדים על הערבים שחיים כאן בתוכנו. אני רואה בזה צורך בסיסי ובלתי נפרד מההיסטוריה של העם היהודי בשואה ובגלות לאורך כל שנות קיומינו. לא אשקר ואומר שהמקצוע הזה קל ופשוט, אך מי החליט שלימודי האנגלית קלים יותר? אינני מהתלמידים החזקים בכיתה ולא בהכרח אגיע לשורות חיל המודיעין, אך אני נערה ותלמידה מעורה ופעילה חברתית בתנועת הנוער העובד והלומד, אכפת לי וחשוב לי שלימודי הערבית ימשיכו להתקיים ונוכל לקיים קשרים ויחסים טובים עם שכננו הערבים. לימודי הערבית מבחינתי הם מכלול של שפה, תרבות, סובלנות ואזרחות טובה. אין מקום שלא נשמע ערבית ונרגיש ערבית, אפילו בבחינת הבגרות בלשון-עברית כתוב בערבית. את השפה הזו חשוב מאוד ללמוד ואם כבודך מעוניין להיות "מקובל" ויעיל גם יחד, אפשר לשקול למידה בהתאם לרמות לימוד שונות/למידה של ערבית ספרותית או ערבית מדוברת. אודה לך על התייחסותך, לירז.