#_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# right;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#הארץ רוגשת לקראת בחירת הנשיא החדש. עמודי עיתונים שלמים מיועדים לידיעות ולפרשנויות – מי מתמודד? עד כמה הוא ראוי? מי יעמוד מאחוריו? עצומות נחתמות וכולם נרתמים לצד המועמד הרצוי והעדיף עליהם. אפשר שמדובר באקטיביזם פרופר, אך למרבה הצער, אנו שוכחים להסתכל על התמונה המלאה והמצערת. מי שבסופו של דבר מחליט מי יהיה הנשיא הם חברי הכנסת בלבד. וכן, מי שמציץ מדי פעם על הצבעות בערוץ הכנסת (99 בשלט) שם לב שרוב חברי הכנסת נעדרים מרוב ההצבעות (לא דבר חדש). כולנו יודעים וזוכרים כיצד השחיתות ומשחק הכיסאות של ההצבעה לזהותו של הנשיא בקדנציה שעברה הובילה לתוצאה מצערת ביותר. על קצב מוטלת אשמה מוחלטת, ועל כן הוא מרצה את עונשו, אך מה עם כל חברי הכנסת שהצביעו עבורו למשרת הנשיא? אני רוצה להזכיר לכם באותה הזדמנות שחלק מההאשמות נגד קצב הולכות בדיעבד לתקופתו במשרד התחבורה. היו גם כמה חברים ומקורבים שידעו על כך ואפשרו לו בכל זאת להתמודד לנשיאות. בשורה התחתונה – לא פחות אשמים.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#להדחת הנשיא בשל האשמות בהטרדה מינית ואונס יש שתי פנים#_sc# האחת חיובית מאוד (תתפלאו) ואחת, באופן טבעי, שלילית מאוד. הפן החיובי שהרבה לא חושבים שהוא קיים, יש בו מן הטפיחה על השכם. המדינה שלנו היא כל כך מתוקנת, שאפילו הנשיא שלה נשפט באופן הוגן ואף מגיע לריצוי מאסר בפועל בכלא. בפן השלילי לא צריך להעמיק בהסבר, כמובן. בואו נסכים שאף על פי שיש לפרשה שני צדדים – שניהם מביכים דיים.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#אז למה בעצם יש נשיא למדינה? ולמה זהותו כל כך חשובה לתדמית שלנו? בוא אקח אתכם מעט אחורה. בסוף הקדנציה של חיים וייצמן, נשיאנו הראשון (שאגב, לא היה פוליטיקאי אלא מדען), עלה בכנסת הרעיון להמשיך את שושלת המדענים בתפקיד הנשיאות וההצעה הוגשה לאלברט איינשטיין (שהיה כמובן, יהודי גרמני – והמדען המפורסם בעולם, אבל זה בקטנה). הלה סירב באלגנטיות, החיים באמריקה הלמו לו יותר. כמה שנים מאוחר יותר גם נפטר. אבל מה עומד מאחורי הבחירה במדענים בעלי שם עולמי עטורי פרסים (גם נובל, במקרה של איינשטיין)? מכיוון שנשיא המדינה הוא ייצוגי, ותפקידו הוא לעשות סרטונים מצחיקים עם נוי אלוש, ולהעלות לפייסוש סלפיז עם הבסטיז שלו (צ'ק אין#_sc# בדאבוס עם היפותתתת). כן, הבנתם מה הכוונה. מי שעומד בראש המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון צריך להיות אדם נטול דעה פוליטית. הוא צריך להיות האדם שתווה דרך, שמגיע מעולם שונה לחלוטין מהפוליטיקה. הוא לא צריך להיות חייב לאף אחד טובות כאלו ואחרות. בחירתו על ידי חברי הכנסת צריכה להיות על פי הרזומה שלו בלבד, ולא על פי ההכרות שלו עם חברי הכנסת במרוצת השנים שלא אכפת להם לפרגן לו בג'וב חדש. הוא צריך להיות האדם המתאים ביותר – אדם שמשקף הצלחה, מצוינות, השגיות וטובתה של ישראל וכבודה צריכה להיות כנר לרגליו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#מי שבקי בזהותם של ה#_lt#a name="_GoBack"#_gt##_lt#/a#_gt#מתמודדים לנשיאות ויודע לקרוא טוב בין השורות יכול להבין שכבר צידדתי במועמד מסוים באופן כמעט מובהק. ולמי שלא הבין, אגיד זאת למען הסר ספק. פרופסור דן שכטמן הוא הדוגמה העכשווית המצוינת לאדם המתאים לנשיאות המדינה. למה? כי בזמן שטובי מוחות ישראל ברחו לחו"ל כי לא קיבלו הכרה או משכורות שמנות, הוא נשאר כאן. הוא ויתר על קריירה מכובדת יותר באוניברסיטה מכובדת יותר, בארץ אחרת שבה אולי מדענים מקבלים כבוד גדול יותר. ולא רק זה, הוא קיבל פרס נובל, ובמקום לפרוש ולנוח על זרי הדפנה הוא רץ לנשיאות. בלי ציניות#_sc# יש יותר ציוני מזה? ואין בכלל קשר לאיזו דעה פוליטית הוא מחזיק – בין אם ימני, שמאלני או מרכז קיצוני, הוא פועל לטובת המדינה היהודית, וזה רבותיי, מרגש.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#אז במקום להעניק את הכיסא הזה כאיזושהי מתנת פרישה לליכודניק\חבר כנסת\שר מצטיין לשעבר כמו סילבן או פואד (מה שסביר שיקרה), בואו נעשה שינוי ונראה לעולם שמדינת ישראל היא מדינה של מדע, של חינוך, של השגיות ומצוינות. אה, כמעט שכחתי, מדובר בכנסת ישראל. אז לא משנה, שכחו מהכול. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#עד שבוע הבא... #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#שלכם, נבו#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#זכויות היוצרים על התמונה שייכות ללע"מ.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt#