ליאור ויינר על שבוע המודעות לסם האונס והילד שנרצח השבוע בפ"ת. הנוער של היום? לא.
22:05 (07/01/14) ליאור ויינר

זה התחיל היום בבית הספר. בעצם זה התחיל הרבה לפני, אבל רק היום זה כבר ממש חילחל.כפי שרובכם שמעתם, בליל שישי בפ"ת נדקר נער בן 16 באחת הגינות הציבוריות בעיר. בתיכון בו אני לומד בעיר, המנהל הורה לסגל ההוראה להעלות את העניין לדיון בכיתות, נושא חשוב ללא כל ספק. במהלך הדיונים שניהלנו בכיתה דיברו איתנו על הרצח עצמו ועל גורמיו: דיברנו על העובדה שהמריבה החלה בגלל קנאה בנערה, חברה של אחד מהחבורה התוקפת, שישבה עם נער אחר (ואף לא הוא זה שנדקר, אלא עובר אורח תמים); דיברנו על העובדה שהמריבה פרצה אך הסתיימה ב"סולחה" בין שני הצדדים, ולאחר מכן זומן הדוקר למקום עם סכין בתואנת שווא כי "יש מכות" (אז יאללה בלאגן?); דיברנו גם על העובדה שהנער שתה חצי בקבוק וודקה לפני המאורע. אבל לא באתי לדווח לכם, נכון?המסקנה הכללית מהשיחות הייתה מה שהיה ידוע לנו עד עכשיו, שיש תמיד להיזהר ולהשתדל לא להסתובב ברחובות בשעות מאוחרות או באזורים מפוקפקים.נשמע סביר ואף הגיוני, לא? אז לא.בו ברגע שהמורה אמר לנו משפט זה, הדבר חילחל לתודעתי. למי מכם שלא ידע אנו נמצאים בעיצומו של שבוע המודעות לסם האונס עם הסלוגן הנחמד "תשמרי על הכוס שלך". במהלך שבוע זה הייתי עד לאין-ספור השמצות לשבוע זה בפייסבוק. לא שמטרה זו אינה חשובה חס וחלילה, אלא המשמיצים טענו שלא הגיוני בעליל לדרוש מהנשים שיגנו על משקאותיהן כדי שלא יאנסו. אני מודה. לא הבנתי על מה המהומה הגדולה. הרי זוהי השתייה שלהן וכדי להיות בטוחות שלא יאונה להן כל רע עליהן, כמבוקש, לשמור על הכוסות שלהן. וכאן הטעות שלי, וכנראה לא רק שלי. מדוע אנחנו, האזרחים התמימים (המטיילים בלילה במקרה אחד, או הנשים במועדונים במקרה אחר), צריכים להיזהר מפעולות של האחרים? למה במקום לטפל בשורש הבעיה מנסים להרחיק את הקורבנות? מדוע אנו צריכים לחיות בחשש מתמיד מפני סכנות שעלולות לארוב לנו במקום לטפל בגורמים המהווים את הסכנה?אז נמאס! נמאס ללכת ברחוב בלילה ולהסתכל לכל הכיוונים בחשדנות. נמאס לחצות את הכביש לצידו השני של הרחוב כשיש חבורת צעירים שנראית מאיימת. נמאס ללכת מהר ולא למשוך תשומת לב מיותרת כדי לשמור על החיים לנו. ונמאס גם לנשים לשמור ולגונן על משקאותיהן פן מישהו יסמם אותן ויפגע בהן! למה אנחנו, כאמור, צריכים לסבול?אז אני קורא למהפך! לא עוד עלינו להישמר ולהתגונן במקום להנות מחיינו ולחיותם בבטחה - עלינו לחולל שינוי! אמנם אצלנו זה כבר נראה בלתי אפשרי, אך עלינו לתקן את דרכינו ולייסד חברה טובה יותר בעתיד! "כולם אומרים שעלינו להשאיר עולם טוב יותר לילדים שלנו. למה שלא נשאיר ילדים יותר טובים לעולם שלנו?"אז בבמה זו, בריש גלי, אני קורא לכל האנשים בכלל, ובני הנוער בפרט, להשקיע את מרב מאמצינו בטיפוח חברה בטוחה וטובה יותר! אני יודע שאני לא הראשון להגיד זאת, וגם לא האחרון. אך אני מוכן להילחם כדי להשיג מטרה נשגבה זו, ומקווה ומאמין בכל ליבי שתצטרפו למאבק זה.שיהיו לכם חיים מלאי אושר וביטחון, ליאור. זכויות היוצרים על התמונה שייכות לTIME OUT ישראל- http://timeout.co.il