שלום לכם קוראים וקוראות יקרים, ושיהיה לכם יום שני שמח! למה יום שני שמח, אתם שואלים? מפני שמעתה, כל שבוע ביום שני, יפורסם הטור השבועי שלי – " על רגל אחת"!אז במה יעסוק הטור? חלקכם שקרא מכתביי באתר יודע שיש לי חיבה גדולה לציטוטים ופתגמים. לכן, כל שבוע אבחר אדם, נושא מסוים, שיר או כל דבר אחר, ואכתוב עליו קצת, אפרט מעט ואביע את הדברים מנקודת מבטי.והיום – היינריך היינה! למי מכם שלא מכיר, היינריך היינה היה עיתונאי, פובליציסט ואחד מגדולי משוררי גרמניה במהלך המאה ה-19. הוא יהודי שהמיר את דתו לנצרות כמבוגר. בחרתי בו מפני שהיה אדם מאוד חד, שנון, ידע להעביר את דעותיו בצורה ישירה ומליצית ובאופן כללי משכיל ובעל נקודת מבט מיוחדת ומשעשעת על החיים.שנתחיל? בתור התחלה אביא ציטוט שכנראה כולכם מכירים בהקשר מאוד מסוים: "זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים – ישרפו גם בני אדם". כמו שאמרתי, סביר להניח שכולכם שמעתם את המשפט זה נאמר בהקשר של השואה, כי מספר שנים אחרי שריפת הספרים היהודיים והאנטי-נאצים, החלו לפעול מחנות ההשמדה והמשרפות. אך חדי ההבחנה שביניכם ישימו לב שציינתי שהיינה חי במאה ה-19, והרי היטלר עלה לשלטון רק בשנות ה-30 של המאה ה-20. הנה הפתרון לתסבוכת הקטנה שנוצרה לנו: משפט זה נאמר במחזה אלגורי בשם "אלמנסור" שפירסם היינה בשנת 1820. המשפט במחזה התייחס לשריפת ספרי קוראן שנתבצעה במאה ה-16 ע"י הנוצרים הספרדים. ולמעשה, כמו בכל מחזה אלגורי (כלומר בעל משמעות עמוקה יותר מהמפורש במחזה) הובעה ביקורת על מקרה שריפת ספרים אנטי-גרמניים שהתרחשה 3 שנים לפני כן. אמנם היינה התייחס למקרה אחר, שלא הוביל באותו הזמן לטרגדיות חמורות, אך משפט זה אכן התגלה כנבואי. יותר ממאה שנים לאחר המשפט, בשנת 1933, שרפו הנאצים את הספרים וכתבי היד בכיכר בבל בגרמניה (לא בבל כמו מגדל בבל התנכי, אלא על שם פוליטיקאי גרמני בשם bebel). ציטוט זה גם כתוב על האנדרטה הנמצאת שם היום לציון השריפה.היינה היה ידוע בקשריו המשונים והייחודיים לדת וגישתו אליה. נולד כיהודי, התנצר בבגרותו, ולקראת סוף חייו שב והתקרב ליהדות. למרות זאת מעולם לא התגייר שוב. סיבתו הייתה: "לא ידידי, מוטב כי ימות גוי מאשר יהודי". זה היה המשפט שאמר לחבר יהודי שהציע לגיירו על ערש דווי. לדעתי, משפט זה יכול להעיד על הקשר המיוחד שהיה לו ליהדות למרות כל התלאות שעבר (או העביר את עצמו). אמרה נוספת המביעה את מצבו בו הוא פוסח על שתי הסעיפים: "עכשיו אני שנוא על יהודים ונוצרים כאחת." כתב זאת באחד ממכתביו על "נידויו" כביכול והרגשת חוסר השייכות בקרב החברה היהודית והנוצרית.עוד מפיו השנון ומוחו הקודח של היינה: - "מארש החתונה תמיד מזכיר לי את המוזיקה שמנגנים כאשר חיילים יוצאים לקרב." - "השגיאה היסודית בעולם נובעת מן העובדה שאלוהים לא יצר די כסף." - "אני מקווה שאחרי שאמות תינשאי מחדש, כדי שלפחות אדם אחד יצטער על מותי." אמר על ערש דווי לאשתו. אחד מציטוטיו הקומיים החביבים עליי. - "שינה היא דבר נהדר. מוות עדיף עליה. לא להיוולד כלל זהו נס, כמובן." - "בתחילה הייתי על סף ייאוש, חשבתי שלא אוכל לעולם לנשוא בעול הכבד – אך עשיתי זאת. כעת נשאלת רק השאלה – 'איך?'." - "מוזיקה היא דבר משונה במינו. כמעט אגיד כי היא נס." - "לרוב הוא לא שפוי, אך עיתים יש לו רגעי צלילות בהם הוא אידיוט בלבד." – נאמר על שגריר פרנקפורט.האמרה הקומית האהובה עליי שלו מתארת בעצם את אורח החיים האוטופי ו"הצנוע" שהוא מבקש לעצמו: "אני אוהב ומבקש שלום. זו גישתי לחיים. שאיפותיי הן דירה צנועה וגג מסוכך עליה, מיטה טובה, אוכל טוב, החלב והחמאה הטריים ביותר, פרחים בחלוני וכמה עצים חסונים לפני פתח ביתי, ואם האל רוצה להפוך את אושרי למושלם, הוא יעניק לי את ההנאה שבצפייה בשישה - שבעה מאויביי תלויים על עצים אלה."אך מלבד הלצותיו הרבות, אמר וכתב היינה דברים ברומו של עולם. לדוגמה, הנה משפט שאמר על רצונו לאופן קבורתו: "לא כוהני עם אחר תפילה ישאו, אף לא קול קדיש אחרי ישמע; אין מגיד מאומה אף אין קול משמיע, יום בו אמות, יום בו אהי גוע." בעת מותו, מצווה היינה לשתוק. פשוט כמשמעו. הוא אומר בבירור כי הוא לא מעוניין בכהני דתות הזרים שישאו תפילה לזכרו ולהנצחתו, לא רוצה אף שייאמר קדיש (הציון המיוחד מביע שוב את עמדתו ואת התקרבותו חזרה ליהדות לקראת מותו) ולא אובה בשום קול אחר. הוא משתוקק ליום שקט ודומם, ביום בו ימות.ולסיום הכתבה הראשונה בטור שלנו, ולסיכום ציטוטיו הקצר של היינריך היינה, אביא בפניכם גם את מילותיו האחרונות. במילותיו האחרונות של היינה, הוא ניצל את "הבמה" שניתנה לו וענה בתמצות לכל הביקורות שהועברו על תכונותיו הקיצוניות ועל תסבוכותיו בעולם הדתי בשמונה מילים פשוטות בלבד: "כמובן שהוא [אלוהים] יסלח לי. זהו תפקידו". משפט זה היווה למעשה חלק מבדיחה צרפתית נושנה שבחר לצטט. אך במין "דרך קסם" התאימה בדיוק לתיאור מצבו (הערה: אין צורך לתקן את עבדכם הצנוע בספירה, בצרפתית המשפט נאמר בעזרת 8 מילים).ניפגש שבוע הבא עם מישהו חדש ומעניין. שבוע טוב!Lior.va0@gmail.com ליאור. כל הזכויות שמורות למוריץ דניאל אופנהיים, ויקישיתוף.

#_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt# #_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#שלום לכם קוראים וקוראות יקרים, ושיהיה לכם יום שני שמח!#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#למה יום שני שמח, אתם שואלים? מפני שמעתה, כל שבוע ביום שני, יפורסם הטור השבועי שלי – " על רגל אחת"!#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#אז במה יעסוק הטור?#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#חלקכם שקרא מכתביי באתר יודע שיש לי חיבה גדולה לציטוטים ופתגמים. לכן, כל שבוע אבחר אדם, נושא מסוים, שיר או כל דבר אחר, ואכתוב עליו קצת, אפרט מעט ואביע את הדברים מנקודת מבטי.#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#p#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#והיום – היינריך היינה!#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#למי מכם שלא מכיר, היינריך היינה היה עיתונאי, פובליציסט ואחד מגדולי משוררי גרמניה במהלך המאה ה-19. הוא יהודי שהמיר את דתו לנצרות כמבוגר. #_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#בחרתי בו מפני שהיה אדם מאוד חד, שנון, ידע להעביר את דעותיו בצורה ישירה ומליצית ובאופן כללי משכיל ובעל נקודת מבט מיוחדת ומשעשעת על החיים.#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#p#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#font face="Arial, sans-serif"#_gt#שנתחיל?#_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#בתור התחלה אביא ציטוט שכנראה כולכם מכירים בהקשר מאוד מסוים#_sc##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#b style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#"זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים – ישרפו גם בני אדם".#_lt#br#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#כמו שאמרתי, סביר להניח שכולכם שמעתם את המשפט זה נאמר בהקשר של השואה, כי מספר שנים אחרי שריפת הספרים היהודיים והאנטי-נאצים, החלו לפעול מחנות ההשמדה והמשרפות.#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#אך חדי ההבחנה שביניכם ישימו לב שציינתי שהיינה חי במאה ה-19, והרי היטלר עלה לשלטון רק בשנות ה-30 של המאה ה-20.#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#br#_gt#הנה הפתרון לתסבוכת הקטנה שנוצרה לנו#_sc# משפט זה נאמר במחזה אלגורי בשם "אלמנסור" שפירסם היינה בשנת 1820. המשפט במחזה התייחס לשריפת ספרי קוראן שנתבצעה במאה ה-16 ע"י הנוצרים הספרדים. ולמעשה, כמו בכל מחזה אלגורי (כלומר בעל משמעות עמוקה יותר מהמפורש במחזה) הובעה ביקורת על מקרה שריפת ספרים אנטי-גרמניים שהתרחשה 3 שנים לפני כן.#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#אמנם היינה התייחס למקרה אחר, שלא הוביל באותו הזמן לטרגדיות חמורות, אך משפט זה אכן התגלה כנבואי. יותר ממאה שנים לאחר המשפט, בשנת 1933, שרפו הנאצים את הספרים וכתבי היד בכיכר בבל בגרמניה (לא בבל כמו מגדל בבל התנכי, אלא על שם פוליטיקאי גרמני בשם #_lt#/span#_gt##_lt#span dir="LTR" style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt#bebel#_lt#/span#_gt##_lt#span dir="RTL" style="font-size#_sc# 14px; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%; font-family#_sc# Arial, sans-serif;"#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt#).#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#ציטוט זה גם כתוב על האנדרטה הנמצאת שם היום לציון השריפה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#היינה היה ידוע בקשריו המשונים והייחודיים לדת וגישתו אליה. נולד כיהודי, התנצר בבגרותו, ולקראת סוף חייו שב והתקרב ליהדות. למרות זאת מעולם לא התגייר שוב. סיבתו הייתה#_sc# "לא ידידי, מוטב כי ימות גוי מאשר יהודי". זה היה המשפט שאמר לחבר יהודי שהציע לגיירו על ערש דווי. לדעתי, משפט זה יכול להעיד על הקשר המיוחד שהיה לו ליהדות למרות כל התלאות שעבר (או העביר את עצמו).#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#אמרה נוספת המביעה את מצבו בו הוא פוסח על שתי הסעיפים#_sc# "עכשיו אני שנוא על יהודים ונוצרים כאחת." כתב זאת באחד ממכתביו על "נידויו" כביכול והרגשת חוסר השייכות בקרב החברה היהודית והנוצרית.#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#p#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#עוד מפיו השנון ומוחו הקודח של היינה#_sc##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#- "מארש החתונה תמיד מזכיר לי את המוזיקה שמנגנים כאשר חיילים יוצאים לקרב."#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#- "השגיאה היסודית בעולם נובעת מן העובדה שאלוהים לא יצר די כסף."#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#- "אני מקווה שאחרי שאמות תינשאי מחדש, כדי שלפחות אדם אחד יצטער על מותי." אמר על ערש דווי לאשתו. אחד מציטוטיו הקומיים החביבים עליי.#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#- "שינה היא דבר נהדר. מוות עדיף עליה. לא להיוולד כלל זהו נס, כמובן."#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#- "בתחילה הייתי על סף ייאוש, חשבתי שלא אוכל לעולם לנשוא בעול הכבד – אך עשיתי זאת. כעת נשאלת רק השאלה – 'איך?'."#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#- "מוזיקה היא דבר משונה במינו. כמעט אגיד כי היא נס."#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#- "לרוב הוא לא שפוי, אך עיתים יש לו רגעי צלילות בהם הוא אידיוט בלבד." – נאמר על שגריר פרנקפורט.#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#p#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#האמרה הקומית האהובה עליי שלו מתארת בעצם את אורח החיים האוטופי ו"הצנוע" שהוא מבקש לעצמו#_sc# "אני אוהב ומבקש שלום. זו גישתי לחיים. שאיפותיי הן דירה צנועה וגג מסוכך עליה, מיטה טובה, אוכל טוב, החלב והחמאה הטריים ביותר, פרחים בחלוני וכמה עצים חסונים לפני פתח ביתי, ואם האל רוצה להפוך את אושרי למושלם, הוא יעניק לי את ההנאה שבצפייה בשישה - שבעה מאויביי תלויים על עצים אלה."#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#אך מלבד הלצותיו הרבות, אמר וכתב היינה דברים ברומו של עולם. לדוגמה, הנה משפט שאמר על רצונו לאופן קבורתו#_sc# "לא כוהני עם אחר תפילה ישאו, אף לא קול קדיש אחרי ישמע; אין מגיד מאומה אף אין קול משמיע, יום בו אמות, יום בו אהי גוע." בעת מותו, מצווה היינה לשתוק. פשוט כמשמעו. הוא אומר בבירור כי הוא לא מעוניין בכהני דתות הזרים שישאו תפילה לזכרו ולהנצחתו, לא רוצה אף שייאמר קדיש (הציון המיוחד מביע שוב את עמדתו ואת התקרבותו חזרה ליהדות לקראת מותו) ולא אובה בשום קול אחר. הוא משתוקק ליום שקט ודומם, ביום בו ימות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#ולסיום הכתבה הראשונה בטור שלנו, ולסיכום ציטוטיו הקצר של היינריך היינה, אביא בפניכם גם את מילותיו האחרונות. במילותיו האחרונות של היינה, הוא ניצל את "הבמה" שניתנה לו וענה בתמצות לכל הביקורות שהועברו על תכונותיו הקיצוניות ועל תסבוכותיו בעולם הדתי בשמונה מילים פשוטות בלבד#_sc# "כמובן שהוא [אלוהים] יסלח לי. זהו תפקידו". משפט זה היווה למעשה חלק מבדיחה צרפתית נושנה שבחר לצטט. אך במין "דרך קסם" התאימה בדיוק לתיאור מצבו (הערה#_sc# אין צורך לתקן את עבדכם הצנוע בספירה, בצרפתית המשפט נאמר בעזרת 8 מילים).#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#ניפגש שבוע הבא עם מישהו חדש ומעניין.#_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#שבוע טוב!#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# start;"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 107%; font-size#_sc# 11.818181991577148px;"#_gt##_lt#font face="Arial"#_gt#Lior.va0@gmail.com ליאור.#_lt#/font#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 10.5pt; line-height#_sc# 107%;"#_gt#כל הזכויות שמורות למוריץ דניאל אופנהיים, ויקישיתוף.#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#p#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt# #_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#107%; font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#="" minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#