יונתן עמיר בכתבת תגובה למחקרו של הסוציולוג ד"ר עידן ירון, על דפוסי התנהגות שונים בקרב בני נוער
05:10 (15/10/13) יונתן עמיר

לפני כחודש פורסם בעיתון "דה מרקר", מחקר של הסוציולוג ד"ר עידן ירון, שבילה שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגיות על חיי היום-יום ועל התנהלותם של התלמידים, בשיעורים ומחוץ לשיעורים, בבית ספר שש-שנתי (כיתות ז' – י"ב) במרכז הארץ. במבט ראשון, הכתבה מזעזעת. קשה לי להאמין שתופעות כמו אלה, שהתנהגות מעין זו, מתרחשת ממש בקרבי, במרכז הארץ, שנחשב אזור מבוסס ומשכיל. אבל גם במרכז הארץ, לצערנו, יש מעמדות בין התלמידים ובכלל. אמנם אנו מנסים להתחמק ולבטל בזלזול את הטענות לקיפוח שממשיך עד היום כלפי מזרחים (ובמיוחד כפי שהוצג בתכנית של אמנון לוי בערוץ 10 ששודרה לאחרונה, "השד העדתי"), מתעלמים ככל האפשר מתופעות גזעניות כלפי ערבים, יוצאי ברית המועצות, בני העדה האתיופית, אנשים בעלי צבע עור שחור, בכלליות, אשר מיד מזוהים כמסתננים וכפושעים... אך מה שהוכח במחקר זה, הוא שכל התופעות הללו קיימות, אם נרצה להאמין בכך ואם לאו.3% מהתלמידים בכיתות ז'-ט' שהיו חלק מהמחקר, הודו שתלמיד אחר סחט אותם באיומים. 6% הודו כי תלמידים אחרים השתמשו בחפץ כדי לפגוע בהם, 13% הודו כי קיבלו מכה, בעיטה או אגרוף מתלמיד אחר, ו-25% מהנשאלים הודו כי תלמיד אחר דחף אותם בחודש האחרון. אבל אלו הבעיות הרגילות שאנו מכירים במערכת החינוך – במחקר מוצגת גם "המחששה", מקום בו מעשנים תלמידים רבים סיגריות במהלך יום הלימודים, וגם מוצגות תופעות "רגילות" נוספות, שלצערנו אנו מכירים: אלימות, עישון סיגריות וסמים, קללות, שמתרחשות גם בבית הספר אבל בעיקר מחוצה לו. מה שהטריד אותי במיוחד היה הפער העדתי שהוצג במחקר. אמנם יש אינטגרציה כבר שנים, יש נישואים מעורבים באחוז די גבוה, ובמיוחד במרכז הארץ אפשר לומר, בצורה לא רשמית אמנם, שרוב בני עדות המזרח "השתכנזו". ובכל זאת, המחקר מציג תופעה שבה הקבוצות, החבורות, של הילדים מקוטלגות למזרחים ולאשכנזים. מי שנמצא בקבוצות הלמידה הנחשבות, במגמות הטובות, במסלולי המצוינות הם לרוב אשכנזים מבוססים. מי שנמצא במגמות החלשות, בהקבצות הנמוכות, הם לרוב בני עדות המזרח. גם אם יש ייצוג מסוים לבני עדות המזרח במסלולי המצוינות, עדיין התפיסה של רוב התלמידים היא שהאשכנזים הם טובים בלימודים, חכמים ושמאלנים, והמזרחים הם פחות חכמים, פחות טובים בלימודים וימנים. השיוך בין העדה לדעה הפוליטית נעשה פעמים רבות במדינת ישראל – כך שאין זה אמור להפתיע מישהו – אבל בכל זאת מדובר בשנת 2013, במאה ה-21.התבטאויות גזעניות הן כבר עניין של מה בכך, על פי המחקר הזה. התפיסה השלטת היא ששמאלנים או חרדים, למשל, הם לא גזע, ולכן התבטאויות כגון "מוות לשמאלנים" או התבטאויות נגד "דוסים", הן לא גזענות. השנאה לשמאלנים היא כ"כ יוקדת, שלעיתים היא אף גוברת על השנאה לערבים בקרב התלמידים. היום השמאלנים, ביחד עם ערבים ועובדים זרים, הם השנואים ביותר, וקללות כנגדם הן מאוד נפוצות. בקרב קבוצות מסוימות בין התלמידים יש שנאה גם כלפי רוסים, או כלפי הומוסקסואלים. התבטאויות שכאלו, כנגד קבוצות אוכלוסיה (ובעיקר ערבים), לרוב עוברות בשתיקה מצד הנהלת בית הספר. במחקר מצוין מקרה בו שני תלמידים שהתבטאו באופן גזעני כנגד ערבים, הורחקו מבית הספר, מה שגרם לתלמידים לזהות את מנהלת בית הספר כמי שמייצגת את האליטה האשכנזית-שמאלנית השלטת בבית הספר, ולהתלונן על קיפוח תלמידים כהי עור והעדפת בהירי עור. הפחד מתגובה שכזו (לענישה כנגד התבטאות גזענית), מטענות על השתקה וסתימת פיות, מטענות על אי מתן אפשרות להבעת דעה, גורם למורים לפחד להעיר לתלמידים על התבטאויות גזעניות. טקס רבין, למשל, מוצג בכתבה ככזה שלא מעניין את התלמידים, ככזה שנחשב ללא מעניין ולא רלוונטי, ואצל רבים מהתלמידים הוא אף מעורר סלידה.אז האם התופעות האלו צריכות להדאיג אותנו? אנחנו עדים לקיומן כבר שנים, למעשה, אך העדפנו להעלים עין כחברה. האם ניתן לעשות משהו? אני מאמין שכן. החברה הישראלית כיום היא חברה משוסעת מתמיד, ופערי המעמדות בה רק הולכים ומתרחבים. אולי המחקר הזה יגרום לאנשים להפנים מה מתרחש כאן. אנחנו יכולים להמשיך ולספר לעצמנו שאין פער עדתי, שאין גזענות, אבל זה לא יפתור את הבעיה. קטעים ממחקרו של ד"ר ירון כפי שפורסמו החודש בדה מרקר ריאיון עם ד"ר עידן ירון בדה מרקר כל הזכויות על התמונה שייכות ל univers beeldbank , מאגר CC של פליקר