טל ניסן בעוד פרוזה, והפעם- צבעים.
00:41 (30/03/13) טל ניסן

פעם, היינו שואלים. ישר אחרי ה"שלום" ו"איך קוראים לך?" היינו מתעניינים ב"איזה צבע אתה הכי אוהב?". וזה חיבר בניינו, ילדים. הצבע הוליד שיחות וחוויות משותפות. חברויות ילדות, ואולי חברויות עולם. פעם היינו אנשים צבעוניים. קטנים וצבעוניים. היום, אף אחד כבר לא יודע. אנחנו מכירים שנים... ופתאום חושבים לעצמנו- "אני באמת מכירה אותו? אני אפילו לא יודעת איזה צבע הוא הכי אוהב..." צבע. כמה פשוט, כך משמעותי. צבע הוא המשקפיים בהם מביטים על כולם. צבע הוא אופי, צבע עולם. זכויות היוצרים על התמונה שייכות לאביהוד דנציגר.