האם נכון יהיה להטמיע בתכנית הלימודים את הנתינה כערך עליון וכמקצוע חובה במערכת החינוך? מושיק סובול מנסה לתת את התשובה
22:36 (26/12/12) כתב אורח

הסוגיה שעליה נדון בפרק הזמן הקרוב, היא סוגיה שטרם נמצאה לה תשובה: מדוע הנתינה אינה שגורה בקוד ההתנהגות של רבים מאיתנו, ולעתים אף נתפסת כנטל על הפרט? האם נכון יהיה להטמיע בתכנית הלימודים את הנתינה כערך עליון וכמקצוע חובה במערכת החינוך: בבתי הספר היסודיים, העל- יסודיים ואף בגנים?ייתכן שכן. בגיל הרך מעוצבת אישיותו של הילד ומותירה את "חותמתה" בדפוס ההתנהגות שלו למשך שארית חייו. השאיפה למצוינות ולמימוש עצמיבעת לידתו, פוגש הולד בפעם הראשונה את הדמויות אשר ילוו אותו, יעצבו את אישיותו ויטוו את קווי המחשבה ונורמות ההתנהגות שלו כאדם - ההורים. אלו מקווים כי ילדם יהיה משכיל ובעל מגוון תכונות וכישורים אשר יובילו אותו להגשמה עצמית - התקווה כי ילדם שלהם יצליח להגשים את עצמו כאשר יגדל ויחל בחייו העצמאיים (כאשר הוא מצויד בידע הדרוש ובשאיפה כי ביום מן הימים ישאיר את חותמו בעולם).לצד אותם שאיפות של מימוש עצמי ומצוינות, שכחנו להזכיר כי אנחנו חיים בחברה שהיא חברה הטרוגנית, מעורבת אשר חלקה בנוי מאוכלוסייה הזקוקה לעזרתם של אלו שניחנו בשכל הישר ובעצמאות. ועל כן, הסוגיה שעומדת לפנינו היא - האם הערכים כמו תרומה, נתינה ועזרה לזולת הנם מולדים ומהווים חלק מאישיותו של האדם, או שמוטמעים בקוד ההתנהגות של האדם לאורך חייו? האם השאיפה למימוש עצמי נוגדת את השאיפה לתרומה לחברהסוגיה נוספת שעומדת בפנינו היא, האם ערך המצוינות עומד בסתירה עם ערך הנתינה, או, שמא, השניים עולים בקנה אחד. לשאלה זו לבטים רבים, ביניהם: האם עצם הנתינה גורע מערכו של הפרט ומונע ממנו להמשיך בחייו במסלול אחיד ללא כל תמורות?מערכת החינוך הפכה לתחרות דמים בין בני הנוער בכל הנוגע להשגת הציונים הגבוהים ביותר, אך האם נזנחה השאיפה ליצור נוער איכותי, תורם ומעורב בחברה הישראלית שמתמודדת עם בעיות חברתיות ואוכלוסיות קשות יום?מדוע מערכת החינוך אינה מטפחת את ערך הנתינה אצל בני הנוער כערך עליון וככזה שאין שני לו?!בעיני רבים נוצרה התחושה כי אין ביכולתם לגרום לשינוי מהותי בחיי אלו הזקוקים ליד תומכת ואוזניים קשובות. פרויקטים חברתיים שונים, כדוגמת "מחויבות אישית" בכיתה י', אשר במסגרתם נדרשים התלמידים לתרום כ-60 שעות למען הקהילה כתנאי לקבלת תעודת הבגרות, יוצרים את הרושם כי מדובר בנטל, כחובה, ולא מעשה לגיטימי והכרחי למען קיומה של החברה בישראל.ערכים אלו צריכים להיכלל כחלק ממכלול המקצועות הנלמדים במערכת החינוך כמקצועות חובה, החל מהגיל הרך ועד לנוער הבוגר על מנת להשריש את הידיעה כי הנתינה לאחר ולשונה, אשר יכול להימצא גם בסביבתנו שלנו, הנה הכרח בקיום חברה בריאה, תורמת ונתרמת, מקבלת ונותנת – "רקמה אנושית אחת גדולה". השינוי מתחיל בחינוך על מי מוטלת האחריות לשינוי? היא מוטלת על כולנו. על מערכת החינוך - שבה מתחנכים מדי יום אלפי ילדים ונוער ברחבי מדינת ישראל. אותה מערכת חינוך ששואפת לא פחות להישגיהם של תלמידי מדינת ישראל ולציוניהם הטובים ולהישגים עולמיים - אותה מערכת מחוייבת גם בהטמעת הערכים ונורמות ההתנהגות בקרב הנוער.על ההורים - להנחיל לילדיהם את הידיעה כי תרומה לחברה חשובה לא פחות מהשכלה גבוהה ומימוש עצמי.זאת תוך שהם פועלים בהנחלת הרגלי ההתנהגות של ילדיהם ולימודם כי הנתינה לאחר אינה נטל - אלא זכות וסגולה המעידים על אופיו של האדם.הידיעה כי אנו חיים בחברה בה האחד עומד כתף לצידו של האחר וכי על מנת להמשיך ולקיימה ישנה את החובה לתת, לעזור, לתרום ולפעול בהרמוניה ושיתוף פעולה למען חברה תורמת ובריאה.ובעיקר האחריות המוטלת עלינו- הנוער שידו משגת ונכונה לעזור כפועל יוצא מן העובדה שאנו יכולים לפעול למען האחר לא פחות מאשר אנו פועלים למען עצמנו. שאלות מנחות1 מהי חברה בריאה, ומה נדרש על מנת לקיימה? 2 מהי ערבות הדדית עבורי? 3 האם המצב הנתון (תכנית הלימודים) מאפשר להנחיל את הערכים של נתינה ותרומה? 4 מי הוא האחר? 5 איך אני יכול לחולל שינוי בחייו של האחר? 6 מהי תפקידה של מערכת החינוך כחלק מהטמעת הנתינה והתרומה לחברה? 7 האם שאיפה למימוש עצמי עומד בקנה אחד עם העזרה לאחר?