ניתאי ענבי קרא את "השבועה" מאת רם אורן, וחזר עם תובנות מעניינות
15:15 (26/11/12) ניתאי ענבי

דווקא בתקופה הכי חשוכה לעם היהודי, נמצא כמה נקודות לא מובטלות של אור. סיפור על ניצול שנגד כל הסיכויים סיים את המלחמה בעודו חי, או על חסיד אומות עולם שהחביא יהודי במרתף חשוך. אמנם מספר הסיפורים הללו אפסי ביחס למיליונים שנטבחו בשואה, אך מן הראוי לתת עליהם את הדעת. לזכור שלתקופה היו כמה צדדים. בסיפור "השבועה", מגולל רם אורן, סופר המתח החתום על רבי מכר רבים, את סיפורם של מיכאל, נער למשפחה יהודית אמידה בווארשה ושל גרטורדה, האומנת הקתולית שלו.בפרוץ המלחמה, עוברים השניים ואמו הביולוגית של מיכאל, לידיה, לוילנה (הקשר עם האב אבד כשנסע לפאריז כמה ימים קודם לכן לנסיעת עסקים). כשהאם נמצאת על ערש דווי, היא פונה לגרטורדה, משביעה אותה לדאוג למיכאל כאילו היה בנה, ועונדת על אצבעה את טבעת הנישואין שלה. כאן מתחיל סיפור ההישרדות המופלא שלהם, שמגיע לשיאו כאשר מצטווה הילד הנימול לפשוט את מכנסיו, בהוראת קצין נאצי. מאחור נשמעת קריאה "הפסק!", וקצין אחר, בכיר יותר, מניח לילד לנפשו ומציל את חייו. זהו לא מקרה ההצלה הראשון של קרל רינק, אשר נישא ליהודיה (נרצחה בהוראת מפקדו ב-אס.אס, מאחר שחוקי הגזע ביטלו את הנישואין בין השנים). את ביתם היחידה, הלגה, שלח באנייה לפלשתינה, רגע לפני פרוץ המלחמה. בתפקידיו הבכירים מנע את הירצחם של יהודים רבים.בסיום המלחמה עולים מיכאל וגרטורדה לארץ. כאן מתואר בפירוט סיפורה של האנייה "אקסודוס", וסיפור העלייה ההזוי של השניים בחסות ארגון ה"הגנה". ניתן לחשוב כי הסיפור הזה נרקח במוחו הקודח של אורן, אך מדובר בסיפור אמיתי. אולי זאת ההוכחה כי ניסים אכן קורים, ו"קדושת החיים" היא הרבה יותר מקלישאה ריקת תוכן. בזכותה ניצלו יהודים מפני המכונה הנאצית.ואולי זה המסר שאנחנו צריכים לקחת עמנו מן הסיפור הזה, ומן הניצולים אשר חלקם עמנו עוד- גם בתקופות הכי חשוכות בחיינו, מוכרחים אנו לראות את רסיסי האור. זכויות היוצרים על התמונה שייכות להוצאת "קשת".

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף