ניתאי ענבי ומרצי אקשוילי מתווכחים: האם אוטובוסים צריכים לשוטט ברחובות ביום המנוחה?
01:17 (01/10/12) מערכת Resh

בעד: כל התשובות נכונות/ ניתאי ענבי בשיעור האזרחות המרדים, בחדשות ואפילו בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה, עולה השאלה מהי ישראל: מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית? בעצם, אולי השאלה היא למה לשבור את הראש ולבחור אחת מבין השתיים, כאשר אפשר להתחמק מהבחירה ולכנות את עצמנו "מדינה יהודית ודמוקרטית". במילים אחרות- כל התשובות נכונות. אז זהו - שלא. שתי ההגדרות לא יכולות לחיות יחד זו לצד זו בשלום, אלא הן נמצאות במלחמה מתמדת: החשיבות לשמור על צביונה היהודי של המדינה אל מול הכפייה הדתית. הפעלת התחבורה הציבורית בשבת היא מאותם נושאים שנויים במחלוקת שלא פעם מרתיחים לנו את העצבים. למשל, אם רציתם לנקות את הראש מהעומס שבלימודים, ולצפות ב"דמדומים" החדש ב"סינמה סיטי", לא תוכלו להגיע כי קו עשר לא עובד. (אלא אם אתם בקטע של ריצת מרתון לראשון-לציון או לגלילות, הקרוב מביניהם). אז למה הפוליטיקאים לא ממהרים להחזיר את קו עשר שלי? א) כי הם פוחדים להתלכלך. ב) כי אי אפשר להעביר חוק להפעלת תחבורה ציבורית בממשלה הנוכחית כל עוד מפלגות הימין (ובינהן המפלגות החרדיות) בשלטון. ג) ניחשתם? כל התושבות נכונות! אחד מהתירוצים שעליו נשענים חלק מחברי הכנסת הוא מכתב ששלח דוד בן-גוריון לבכירי ההנהגה הדתית שמכונה מכתב הסטטוס קוו. המכתב הישן הוא השלד להסדרת יחסי הדת והמדינה בישראל ומפורטים בו סוגיות שונות בַּנושא- החינוך הדתי, תהליך הגיור לדת היהודית, הכשרות, השבת והנישואין ברבנות או במוסד דתי אחר. כך נוצר מצב שבו נקבע מסלול אחד לנישואין, מסלול אחד לגיור ומסלול אחד ל"סינמה סיטי" בשבת (רכב, דלק, ביטוח וכל זה בתנאי שיש לך רישיון נהיגה שעלה הון תועפות). רק שהרבה דברים קרו מאז המנדט- האוטובוסים לא מרעישים כמו פעם, המודעות לחופש הדת עלתה ואיתה הרצון להינשא בהליך אזרחי. כל זה לצד פעולות מחאה שקמות, כמו הפעלת אוטובוסים בשבת לחופי הים, המאבק נגד שעון החורף שמתחיל בקיץ והעצומה לפתיחת שירות ה-VOD ביום כיפור. מכאן עולה המסקנה המתבקשת: אין מנוס מלתת את הדעת על הפרדת הדת מן המדינה, הן בשיח בחברה והן ברמה החוקתית. כך או כך, די לכנסת לשתוק ולצפצף על חובתה לספק שירותים מסוימים לאזרחיה. הרי מי מוותר על הנוחות שברכב הפרטי? מי שלא מחזיק רכב! וכך מוצאים את עצמם משפחות, ילדים ונוער, גמלאים ובעלי מוגבלויות בלי היכולת לצאת מהבית ולבלות בשבת ובחג. לא רק שמערכת התחבורה הציבורית בישראל היא לא מהאיכותיות שקיימות, בלשון המעטה, היא גם לא פועלת בשבת! אני סבור שהפעלת תחבורה ציבורית בשבת באמצעות מיניבוסים ובמתכונת מצומצמת תנגיש את הסביבה לאוכלוסיות החלשות ובה בשעה לא תפגע באותה אוכלוסייה המקדשת את השבת, אולי דווקא זה מה שנקרא "מדינה יהודית ודמוקרטית", גם החופש לשמור את השבת, וגם הזכות להשתמש בתחבורה הציבורית בכל עת. תנו לישון בשקט/ מרצי אקשוילי ב 14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, או כפי שאני אוהבת להציג אותה, מדינה בה יתקיימו מחד גיסא חוקי היהדות, ומאידך לא יפגעו זכויותיהם של האזרחים הלא יהודיים או האזרחים החילוניים. מדינת ישראל מתאפיינת בייחודה כבעלת פן שהוא דתי ופן מדיני. בזמן האחרון עולות התהיות שאולי המדינה לא יכולה להתקיים בשני האפיקים. לדעתי, אין דרך אחרת לראות את המדינה. מדינת ישראל נוסדה עבור העם היהודי, לא הישראלי. הכרזת המדינה נועדה להעניק מקום לעם היהודי לחיות בו בתור קבוצה בעלת דת זהה, ולקיים בה בחופשיות את חוקי הדת. חשיבות שמירת היהדות לצד הדמוקרטיה הינה חיונית כדי שמדינת ישראל לא תאבד את ייחודה, את סיבת היווסדה. מכאן ניתן להסיק, שהפעלת תחבורה ציבורית בשבת היא פחות או יותר צפצוף על בסיסי המדינה שלנו והכבוד לדת. הפעלת התחבורה הציבורית היא כהנפת דגל אדום נגד כל חוקי ובסיסי המדינה, ותיצור מתח מיותר ביו התושבים. השבתת רוב הפעילויות בארץ, בהן התחבורה הציבורית, אינה נעשית כדי לפגוע באנשים ולהרוס להם את יום החופש היחידי בשבוע, להפך, השבתה זו נותנת לנהגים יום חופש כמו לכל אדם אחר, כי כל אזרח ישראלי יכול למצוא את היתרונות ביום השביעי הזה בו הוא נח ויכול להיות עם משפחתו. אני מאמינה שהרבה מאזרחי המדינה לא מבינים את המזל ששפר עליהם, לא בכל מדינה מקבל האדם יום חופשי לעצמו ולמשפחתו. אני לא רואה כל סיבה מוצדקת להפעיל את התחבורה הציבורית ביום שבת, לפגוע בשקט והרוגע שאופפים אותנו ביום הזה. אז אולי הנסיעה מחוץ לעיר תעלה בחמישה שקלים יותר, אבל בשבת, בחמש בבוקר, אני לא אתעורר מהטרטור של האוטובוס. אני רואה את המצב במדינה בתור פשרה בין שני הצדדים, מצד אחד יום שביעי למנוחת העם והשבתת כל פעילות, אך מצד שני מקומות שרוצים לעבוד בשבת עושים זאת ללא הפרעה, מכאן בעצם שמוניות השירות עובדות וישנה האפשרות ללכת לים או למסעדה עם המשפחה. המדינה לא אוסרת על תושביה להפר את השבת, היא פשוט עוזרת לאלה שכן שומרים, ואני רואה את היופי שבמדינה שלנו, אני רואה את האיזון העדין הזה בין היהדות לדמוקרטיה, היא מאפשרת לדתיים לשמור על מצוותיהם ולחילונים לבלות ולהנות, גם בלי אוטובוסים.