כתבה מיוחדת לכבוד ההופעה של להקת רד הוט צ'ילי פפרז בארץ.
21:18 (08/09/12) טל ניסן

"רד הוט צ'ילי פפרז בארץ!!" זה משפט שאפשר לשמוע המון בימים האחרונים. הלהקה שהוקמה לפני כמעט 30 שנים בלוס אנג'לס, הוציאה יותר מעשרה אלבומים, עברה תהפוכות רבות וקטפה תארים רבים, מופיעה השבוע בארץ. להקה מדהימה? זה ידוע. מוזיקה מעולה? גם זה ידוע. אבל כל מי שהולך להופעה שלהם ביום שני יעיד - רד הוט צ'ילי פפרז היא הרבה יותר מעוד להקה. לכבוד ההופעה והגעתם לארץ, יצאנו לראיין מעריץ שרוף ומוזיקאי צעיר, יואב לנדאו מפתח תקווה. יואב, למה אתה אוהב את רד הוט? "למה אני אוהב את רד הוט... אני חושב שכל מעריץ שלהם יסכים איתי שזאת שאלה מסובכת, ושלכל אחד גם הסיבה שלו. אז אני אספר את שלי. אמנם אני נכנסתי אליהם חזק רק בכיתה ח', אבל אני חושב שהרומן שלי עם הלהקה הזאת התחיל עוד הרבה קודם. אני זוכר עוד כשהייתי ילד בגן, שגדל בבית שבו רוק זרם כמו מים, הייתי צופה הרבה ב-Mtv, בתקופה בה הקליפים שלהם היו משודרים בלופים. Can't Stop, By the Way, Give it Away ועוד רבים וטובים היו חלק מהתרבות אותה ספגתי יומיום. במקום מסוים, רד הוט הם להקה שממש גדלתי עליה, עם זיכרון ילדות שעוד מהדהד לי בראש, של אימא שאומרת "הם כל הזמן בלי חולצה רק כדי להשוויץ בקעקועים שלהם!". אמנם רק תקופה ארוכה מאוחר יותר התחלתי לחקור את המוזיקה שלהם, אבל תמיד היו לי לפחות שלושה שירים שלהם בטלפון." ספר על מקרה שזכור לך והשפיע עליך מאוד "Fast forward, גיל 13. שבת אחה"צ, נוסעים באוטו. שיר עולה ברדיו. ריף רגוע, בסים נוגעים, שירה קסומה ומלים חצי מרירות שתופסות אותך. ואז מגיע סולו ראשון, וסולו שני, והשמים צבועים כתום וסגול, כל הסיטואציה משאירה אותך בתוך מין מימד קסום, מימד שבו זמנית זר לך אבל גם מרגיש הכי מוכר שיכול להיות. נכנס סולו שלישי, ואני נשאר פעור פה. הגיטרה בוכה. הגיטרה פשוט בוכה, וזה צובט אותי. אני הייתי בתחילת דרכי כגיטריסט והדבר היחידי שהיה לי בראש זה "ככה אני רוצה להישמע. אני רוצה לגרום גם לגיטרה שלי לבכות". כשחזרנו הביתה לא הפסקתי לשמוע את השיר הזה, וגם בכל השנה שאחרי. השיר הזה היה Scar Tissue, השיר שגרם לי להיות מעריץ של רד הוט." מה כל כך מושך אותך ללהקה הזאת? מה מיוחד בהם? "אני חושב שכשזה מגיע לרד הוט צ'ילי פפרס, אין סיבה אחת למה אתה אוהב אותם, זה פשוט ככה. המוזיקה שלהם, הנגינה, המילים, החוויה שהם מעבירים אותך גורמת לראש שלך פשוט לעוף למימד אחר. הם מעלים בך רגשות, זכרונות, כל אלבום שלהם הוא מיקרוקוסמוס מוזיקלי שאתה יכול לטחון גם 20 שנה מכל זווית אפשרית וזה פשוט לא יימאס לך. כל הופעה שלהם היא חוויה רוחנית, ואפילו כל שיר שלהם שלא נכלל באלבום, B-side, גורם לשיערות לסמור וגם לתהות איך אדם מסוגל להסתיר את יצירת המופת הזאת מהאנושות. אני לא יודע מה רד הוט הם בשבילך. אני יודע שבשבילי רד הוט הם ילדות, דרך חיים, הם רגשות, הנאה, אהבה ונחמה. ואני יודע שבשבילי ההופעה ביום שני, 10 בספטמבר, הולכת להיות סוג של סגירת מעגל, ואני מקווה מאד שגם הנאה עצומה." *YouTube:mzJj5-lubeM?version=3&hl=iw_IL* יום שני 10.10.12, פארק הירקון בתל אביב - רד הוט צ'ילי פפרז בהופעה חייה. יואב יהיה שם, מה אתכם?