לאחרונה מתעוררות שאלות רבות בנוגע לתזונה הטובה ביותר לאדם המודרני. יש הטוענים כי התזונה העדיפה היא תזונה טבעונית, ויש הטוענים כי דווקא תזונת האדם הקדמון הקרויה גם "פליאו" היא העדיפה ביותר. מאיה אבנעים מציגה בפנינו את השאלה- מהי התזונה העדיפה ביותר בהתחשב בכל ההיבטים הרלוונטיים?
15:51 (27/06/17) כתב אורח

בשנים האחרונות מתעוררות תהיות רבות לגבי התזונה הנכונה ביותר לאדם המודרני. רבים מוצאים לנכון להתנזר לחלוטין ממזון מהחי ולחיות אורח חיים טבעוני ואילו אחרים מעדיפים לצרוך ממנו בבלעדיות כמה שיותר ולחיות אורח חיים "פליאוליתי- גישה תזונתית שממליצה לאכול כפי שאכלו בני האדם הקדמונים, הידועים כציידים-לקטים.. בתור אחת שהתנסתה בשתי הדיאטות, הפקתי לקחים רבי השפעה שאשמח לחלוק עמכם. ההתעניינות והמצוד הבלתי פוסק אחר האמת בנוגע לתזונה החל לפני 4 שנים, כשהייתי בת 14 מרדנית. וכמו כל בת 14 מרדנית, גם אני אהבתי להטיל ספק בהרגליי ולשאול שאלות. יום אחד, במהלך שיטוטיי בפייסבוק נחשפתי להרצאה של גרי יורופסקי, אקטיביסט טבעוני רדיקלי. פייסבוק הזהירני שהסרטון שבו אני עומדת לצפות מכיל תכנים פורנוגרפיים קשים. כמובן שכיאה לנערה מרדנית האזהרה הזאת רק דרבנה אותי ללחוץ "Play". צפיתי בהרצאה בשקיקה. קלטתי כל כך הרבה מידע רלוונטי ועם זאת, כל כך סמוי מהעין. בקטעים האלימים צפיתי מבעד לאצבעותיי שהסתירו את עיניי בהתגוננות. הייתי בטוחה שגיליתי אמת בלתי מעורערת ולקחתי על עצמי את הצלת בעלי החיים המסכנים כמשימת חיי. בהתרסה, דפקתי על דלתה של אמי והודעתי לה בפה מלא "אני סיימתי עם בשר". כמו בשאר הקפריזות שלי, ההורים העייפים שלי נאלצו "לזרום" איתי גם בקטע הזה, ולבשל לי מזון ממצרכים מאולתרים. הצטיידתי בסויה, אגוזים, לחמניות ואבוקדו ויצאתי למשימה להציל את העולם! ואז הבנתי שזה לא עובד ככה. הבנתי שאת הביקוש לטרנד הטוסט-קייל-אבוקדו שאני מזמינה בבית קפה (וכמוני עוד שלל היפסטרים שמצלמים את הצלחת ו"מהאשטגים" באינסטגרם #כמה_כיף_להיות_מוסרי) חקלאים מקסיקניים מתקשים לספק וכורתים דונמים של יערות אורן על מנת לנטוע אבוקדו. שתילי האבוקדו צורכים כמות כפולה של מים ולכן האזור יבש וחיות רבות מתות מהתייבשות. ככה דברים עובדים. הרעיון הטבעוני הרומנטי מתיימר להיות חף מהרג, כשבפועל הרבה מאוד בעלי חיים מתים כתוצאה מצריכת מזון טבעוני שמגודל בחקלאות מודרנית. נכון, קצת פחות צורם להרוג בעקיפין, אך בעיניי אין הבדל בין הרג ניכר וגלוי לעין כמו סטייק מדמם לבין הרג סמוי מהעין כמו אבוקדו. אז כן, אני ,בתור קרניבורית, הורגת, אבל לפחות אני לא מכחישה את זה. מעבר להיבט המוסרי, ישנן גם בעיות אקולוגיות שטבעונות גוררת איתה מבלי משים. היפסטרים תל אביביים, זללני עולם השפע, יכולים להרשות לעצמם לשנות סדרי עולם ולהזמין טוסט אבוקדו, אבל אתם יודעים מי לא יכול להרשות לעצמו טוסט אבוקדו עם סלט קינואה קטן בצד? ילד אפריקאי עני. איך זה קשור, אתם שואלים? ובכן, מגמת החקלאות התעשייתית העולה גורמת לשטחי אדמה פורייה נרחבים להפוך לחול מת. המיקרו אורגניזמים הקטנים באדמה מושמדים על ידי ריסוסים כימיים, כי, אין מה לעשות, בשביל לספק כמות כל כך גדולה של אבוקדו צריך לתעש בקיצוניות את הגידולים. בגלל שהשטחים הפוטנציאליים לחקלאות הולכים ומצטמצמים, כי רוב השטחים מתים, מחירי המזון צפויים לעלות. כשמחירי האוכל יעלו השכבות העניות לא יוכלו להרשות לעצמן לקנות אוכל וייכחדו. תופעה ידועה זאת נקראת "מדבור", והיא בעיה אקולוגית בסדר גודל גלובלי. ככה דברים עובדים. זאת המשמעות העמוקה של הדברים. לבעיה אקולוגית זו יש פתרון כה פשוט וכה טבעי, והוא "פליאוליתי למהדרין"- רעיית פרות חופש בשטחים שהתמדברו יחיה את האדמה. פעולת ליחוח העשב, עיכולו, הזנת האדמה בדשן הטבעי של הפרות בעזרת השקיה מתאימה, מחדש את המיקרו נוטריינטים באדמה והופך את החול ההרוס לאדמה פורייה. כיום, הפרות מפוטמות באוכל שאינו מתאים למערכת העיכול שלהן. הן מפוטמות בתירס וחיטה שאותם, ממש כמונו, הן לא מסוגלות לנצל כראוי. כתוצאה מכך הן חולות והבשר שלהם לא בריא. יכולים לנחש איזה אינטרס כלכלי מסתתר מאחורי הזנתן הלוקה בחסר? אינטרס של תעשיית החקלאות! החקלאים המודרניים מגדלים בשיטת "חקלאות חד עונתית"- הם מגדלים צמח מסוג אחד בכמויות עצומות כי זה יותר כלכלי. שיטה זאת לא אקולוגית, אבל לא אכנס לבעייתיות האקולוגית שלה. הם מצאו דרך לדחוף לכל מוצר בסופר חיטה ותירס ואת השאריות הם מוכרים לרפתנים בתור מזון לפרות בהוזלה משמעותית. אף פעם לא חשבתם למה בכל רשימת מרכיבים על גב חטיף יש מיליון ווריאציות של תירס? שמן תירס, סירופ תירס, חטיפי תירס, פופקורן, קורנפלקס, קמח תירס, אלכוהול וכן, מסתבר שגם מזון לפרות. צריך להבין, סבל בעלי החיים כרוך לא רק בתעשיית הבשר והחי. כל העולם מתעש! זאת הבעיה! ואם לא נשנה את העובדה הזאת הסבל ימשיך להתקיים. לעומת זאת, אם נהפוך את כל השטחים החקלאיים לשדות מרעה רחבי ידיים, זה יעזור בבעיית הרעב העולמי, בבעיית המדבור והפרות יזכו לאכול עשב טרי, לחיות בטבע במרעה כפי שהן אמורות לחיות ולא בכלובים בתנאים מזוויעים. מצב כזה ייתן מענה גם לבעייתיות המוסרית וגם לבעייתיות האקולוגית שטבעונים רוצים לפתור. פתרון זה הוא פתרון מערכתי והוא מטפל בבעיות מהשורש. ככה העולם עובד... סך האנרגיה נשאר אותו דבר. תנסו למלא חתיכה של הפאזל בחתיכה אחרת ושוב ייווצר חור. כדי לפתור את הבעיה באמת צריך לסדר את כל הפאזל מחדש! טבעונים רבים טוענים שטבעונות בריאה יותר מתזונה קרניבורית. הם טוענים שמבחינה אנטומית לא נועדנו לעכל בשר, שמערכת העיכול שלנו ארוכה כמו של בעלי חיים צמחוניים. נטלי שוינקלשטיין אמרה במאמרה "דיאטת האדם הקדמון או טבעונות? מה יותר בריא": "מערכת העיכול שלנו ארוכה כמו של בעלי חיים צמחוניים, וזאת כדי לעכל את מרכיבי המזון השונים. לבעלי החיים הקרניבורים, אוכלי הבשר, יש מערכת עיכול קצרה." ובכן, אני לא יודעת לאיזה חלק במערכת העיכול נטלי התכוונה, כי זה לא ברור מהתיאור המעורפל שלה, אבל גודלו של המעי הגס שלנו הוא כרבע מגודלו של המעי הגס של שימפנזה צמחונית- זהו מבנה מעיים המאפיין טורפים. מעי גס קטן פירושו ייצור נמוך של B12, לכן, אנחנו תלויים בבשר לאספקתו. לעומת זאת, השימפנזה, בעלת מעי גס גדול יותר, מסוגלת לייצר שומן מהצומח בעזרתו. אנחנו לא מסוגלים. למעשה, שימפנזה, על אף היותה צמחונית, ניזונה רק מ30% פחמימות בזכות יכולת זאת. בתור בת אדם, אם אבסס את התזונה שלי על פחמימות, רמת האינסולין שלי תעלה בקיצוניות ותגרום לי לתחושת רעב עמוק תוך פרק זמן קצר של כ-30 דקות בלבד. פחמימות קלות לא משביעות אותנו. מעבר למערכת העיכול שלנו שמושלמת לעיכול בשר, על מנת לבנות פרופיל מושלם של חלבון, אנו זקוקים ל-21 חומצות אמינו. בשר מספק את החומצות האלו בצורה מושלמת ויעילה, ואילו בתזונה טבעונית קשה מאוד להשלים את כולן. הדבר אפשרי בעזרת ברירתם בקפדנות ממוצרים רבים, אבל יש לכך השלכות. צריכתן מותנית בצריכת מרכיבים אחרים שמזיקים בכמויות גדולות, ולכן צריכה שתספק מרכיב מסוים יכולה להזיק בגלל המרכיבים האחרים. בנוסף, ברירת רכיב כה ספציפי שקיים ברמה כה מזערית בכל מוצר, גוררת עמה תלות בספקים רבים ברחבי העולם, שבהרבה מהפעמים ישנעו ספינות שצורכות הרבה דלק. בשר, לעומת זאת, מספק את הרכיבים האלו ביעילות מושלמת, ואפשרי לגידול בכל מקום על הכדור. נסו לחשוב בצורה ההפוכה מחשיבה תעשייתית. כמה שיותר ייצור מקומי, וכמה שפחות צרכנות גלובלית שבנויה בצורה קפיטליסטית ומבטיחה רווח של טייקונים גדולים ולא שלנו. טבעונים רבים יטענו כי בדיקות הדם שלהם מדהימות, אבל הם לא מודעים לעובדה שבגוף שלנו מאגרים של וויטמינים חשובים שמאפשרים להם להמשיך לתפקד, אבל המאגרים לא מחדשים את עצמם, ואיכות החיים יורדת עם הזמן. אחת מהתאוריות שלי, בהתבסס על שיחות עם טבעונים, יכולה להסביר למה רבים מהם מעדיפים לא לבדוק לעומק את מצבם הבריאותי. טבעונים עושים כל כך הרבה וויתורים בחייהם, שברגע שהם מבינים שהם טועים- הם לא מוכנים לקבל את זה. הם מרגישים פראיירים. הם בנו את כל חייהם סביב הטבעונות. להודות בטעות משמע לזרוק לפח את כל האידיאולוגיה המפוארת, הסטייל הטבעוני, ההטפות ואורח החיים שהם רגילים אליו. זאת גם יכולה להיות הסיבה שהם מתעלמים באלגנטיות מהעובדה שהם לאו דווקא חפים מהרג או נעלים מוסרית. הנה כמה שאלות מוסרית נוספות, האם זה מוסרי לנופף במוסריותכם בגאווה ולגנות קרניבורים, כשאתם לא רק לא חפים מהרג חיות בתור טבעונים, אלא גם גורמים נזקים אקולוגיים מערכתיים? האם זה מוסרי לדרוש ממני להפסיק לצרוך בשר כשאין עדויות ארוכות טווח להשפעת הטבעונות על האדם? האם זה מוסרי להתעלם מכל ההתאמות האבולוציוניות שהגוף שלנו יצר לעצמו על מנת לגייס בשר במשך 2 מיליון שנים? הייתי טבעונית במשך שנתיים, בלי מודעות לכמה אנרגטית ופרודקטיבית אני יכולה להיות. בתור טבעונית סבלתי מתת משקל וגוף חלש ושביר, נטייה אנמית, עייפות כללית וחוסר אנרגיה. מבחינת מראה, אין בי ספק שהיום אני נראית הרבה יותר טוב ושהגנום שלי מתבטא בצורה אופטימלית. כשעברתי לתזונת ה"פליאו" החיים שלי השתנו מקצה לקצה. הבנתי שיש המון דיסאינפורמציה ושאנשים ממעיטים מאוד בהשפעת התזונה על התפקוד היומיומי. אנשים לא יודעים שדגנים מכל סוג, מעודדים דלקתיות בפרקים ובכללי בגוף, ושהערך הגליקמי (מערכת דירוג לפחמימות המבוססת על השפעתן על רמת הגלוקוז בדם) שלהם מוגזם, שלאכול אגוזים וזרעים באופן לא מבוקר משנה את היחס בין אומגה 3 ל6 וגם מעודד דלקתיות. שנוצרים חסכים באומגה 3 (ממברנת התא במוח), ספיגת הברזל איטית עד לא קיימת, ושדגנים וקיטניות מביאים לגזים ונפיחויות בבטן. אנשים לא מבינים למה אני דבקה בתזונה הפליאוליתית בכזאת נאמנות. האמת היא: אני כן חסידה של הפלאים הביולוגיים שהתזונה הזאת מעניקה לי בצורה אופטימאלית. אני כן דורשת שינוי תפיסתי לגבי האופן שבו צריכת המזון הגלובלי מתנהלת כרגע. אני כן קצת כועסת על טבעונים שמתנשאים מעליי. אבל מעל לכל היתרונות הממשיים שאורח החיים הזה מציע- אני מאמינה בעקרונות המנחים אותו. עקרונות של התבוננות מערכתית, שכוללת התייחסות להשלכות העמוקות של הדברים. של הבנה של הדרך בה העולם עובד, הבנה שדברים תמיד יבואו על חשבון דברים אחרים. גם אני פעם צפיתי בסרטון קשה עם דמעה זולגת מעין של פרה, ומאוד כאבתי. עם זאת, הבנתי שהתבוננות בלעדית בדמעה היא נקודתית ומצומצמת. כל הזכויות על התמונה שמורות ל Mike Linksvayer ממאגר CC של פליקר