רשות השידור נסגרה והוחלפה, ועובדיה נאבקו עד הרגע האחרון. העובדים כבר פוטרו, אבל הטענות שלהם עדיין עומדות לקבל מענה. אביחי רוס מספר לנו על כך.
13:01 (17/06/17) כתב אורח

אחרי מאבקים רבים וארוכים שנערכו שנים, אינספור תקלות, אבטלה סמויה ו18 דוחות מבקר המדינה, ב14 למאי 2017 רשות השידור הפסיקה את שידוריה, והחליף אותה תאגיד השידור הישראלי "כאן". חלק מרכזי מהשיח על סגירת הרשות היה גורל העובדים שלה, שכן תהליך סגירת הרשות כולל גם את הפיטורים של עובדיה. עובדי רשות השידור הם עובדים ממשלתיים, כמו כל עובד ממשלה, המשכורת שלהם מומנה מכספים ציבוריים, בצורת תקציבים מהממשלה ואגרות. כל עבודתם היא מטעם הציבור ולמענו, ולמעשה הציבור הוא המעסיק שלהם. הציבור, כמו כל מעסיק, שוכר את עובדיו למטרה מסוימת. על העובד לספק למעסיק שירות, במקרה הזה שידור ציבורי. כשמעסיק לא מרוצה מהעבודה של עובד, זכותו לפטר אותו. רשות השידור כבר סובלת שנים מרייטינג נמוך וחוסר עניין ציבורי, רק אלה הם סיבה מספיקה לסיים את פעילותה. שכן אם אין לציבור עניין בשידורי הרשות, אין סיבה שהוא ישלם עליהם. אך חוסר עניין ציבורי הוא לא הסיבה היחידה לסגירת הרשות. למעשה כבר שנים שמדובר על מחדלים קשים בהתנהלותה. הייתה בה אבטלה סמויה וגלויה, נפוטיזם, שכר מופרז ללא סיבה (ממוצע שכר חודשי של 22 אלף), ובזבוז וניצול של המשאבים שסופקו לה ע"י המדינה(כתקציב שנתי של כמעט מליארד שקל). אם כך רשות השידור היא כמו עובד גרוע שלא עושה את תפקידו כראוי, תוך כדי ניצול של מעסיקו. כל מעסיק שפוי היה מפטר עובד כשזה, ובאמת הציבור פיטר את עובדי הרשות. במהלך הדיון על הסגירה, עוד ב2014 עלו מצד העובדים טענות כמו "מה נעשה עכשיו?". "לאן נלך?". כשמעלים טיעונים בעד הסגירה, ואלו סוג הטענות שנשמעות מהרשות, אפשר לחשוב שעובדי הרשות בטוחים שיש בלבול, ואף אחד לא הבין שסגירת הרשות כוללת גם את פיטור עובדיה. אבל זה לא המקרה. רשות השידור נסגרה דווקא בגלל העובדים שלה. וזאת הזכות המלאה של הציבור לסגור את הרשות. הרעיון שפעילות גוף ציבורי שאינו מתפקד תימשך רק בשביל לפרנס את עובדיו הוא אבסורד. עובדי הרשות אינם חסינים לפיטורים. זה אמנם מצער כשעובד מפוטר, אך כך עובד המשק. רשות השידור הוקמה למען הציבור, לא העובדים שלה. אם הציבור איננו מעוניין בפעילותה אין לה הצדקה. זאת לא אחריות הציבור לפרנס את עובדי הרשות. ובכל זאת עלו כל מני טיעונים עניינים למען העובדים: לא כולם היו מושחתים, חלקם היו עובדים איכותיים ומסורים. בכל זאת יש צורך בשידור ציבורי. עובדי הרשות הם גם כן אזרחים של המדינה, והיא צריכה לדאוג למעל 1000 עובדי ממשלה שאיבדו את משרתם. בטענות אלו יש אמת, אך הן שגויות. יש צורך ועניין בשידור ציבורי, רשות השידור הכשילה את הצורך הזה, ולכן הוחלפה בגוף חדש. בתוך הגוף החדש הזה, רוב העובדים הם של הרשות הישנה, מעל לחצי מעובדי הרשות. ולאלו שלא הועסקו ע"י הרשות הישנה ניתנה המחווה שאין דומה לה במשק הפרטי. כבר למעלה מעשור ידוע להם שהם עלולים לאבד את משרתם, ולמעשה היה להם את כל התקופה הזאת לחפש ולמצוא עבודה חדשה. לכן דעתי היא שסגירת רשות השידור הייתה מוצדקת וראויה, ובעיית גורל העובדים לא הייתה צריכה להיות חלק מהדיון מלכתחילה.