"מוזיקה היא האומנות הקרובה ביותר ליופי הדיוניסי הנתפס כשיכרון"- הקלות הבלתי נסבלת של הקיום - מילן קונדרה
09:37 (02/06/17) כתב אורח

מי הם נגני רחוב האלה? אתה רואה קבוצה של אנשים שמגוונת בקטע אחר- צעירים, מבוגרים, דתיים, חילוניים, ישראלי, ערבי, רוסי, אמריקאי, שחור, לבן, גדול, קטן ומה משתף ומאחד אותם? אהבתם למוזיקה - אתה תראה בדיוק את כל החברה האלה מנגנים ברחוב. סגנונות שונים, ספות שונות, נגינה שונה, אבל מטרה אחת - לעמוד בפני קהל ולשתף עם העולם את הצליל שייצרו, לשמח, לקוות שמישהו יאהב ויתחבר אל יצירתם, ושיעשו גם כסף כלשהו מזה. יש גם בנוסף צורות שונות שבידור רחוב מתבטא כמו- ציור ואומנות, הצגות ומערכונים, ריקודים, הופעות, פסלים חיים, משחקים וקסמים וכו' אבל אני רוצה להתמקד בנגנים מביניהם.נגנים אלה מגיעים מכל קצות הערים השונות, אל כל המקומות המרכזים שעוברות בהם כמויות גדולות של אנשים, כדי לשבת ולנגן לכמה שעות טובות, וגם לימים שלמים. בשמש הקודחת ובקור הקשה תמיד יש לפחות אחד או שניים שיושבים בפינות העיר ונותנים שואו ("show"). לא תמיד הכי טוב, ולא תמיד הכי מוצלח, אבל בלי כישלון אם תחפש טוב אתה תמצא. האם לנגן ברחוב זה מקצוע?הרבה מהאנשים שיוצאים לנגן ברחוב עושים זאת כדי לפרנס את עצמם והאמת היא שאפשר להרוויח די יפה מהנגינה. מניסיון אישי הטיפים שנותנים העוברים והשבים לנגני הרחוב לא רעים בכלל וחלקם גם עוצרים להקשיב לאמנות של הנגן. הרבה נגנים מוצאים בזה עיסוק רציני שמצליחה באופן קבוע ולעיתים הם גם ממשיכים בדרכם עד גיל מבוגר יותר, אבל גם מספר גדול מהם עושים את זה לכיף - "אני מנגן כודם כל כי זה כיף ועל הדרך זה דרך להתפרנס" - זוהר, בן 26, נגן ברחובות ירושלים.בסקרים שנערכו בקרב אוכלוסיות מערביות מסתבר שהרוב רואה בעבודה הזו מקצוע שמכבד את בעליו. יש נגנים שיגידו שזה בהחלט מקצוע ויש אלה שיגידו זה לא נחשב כמקצוע - " אני התחלתי לנגן לכיף, אבל עכשיו זה כבר חצי לכיף וחצי פרנסה. זה תחביב שלי ולא מקצוע שלי, אבל בטח ובטח שמישהו יכול להתפרנס מזה. יש אנשים שמתפרנסים מזה חד משמעית, אבל זה לא נקרה מקצוע. זה סוג של נדבה כזאת אבל 'בסטייל' " - זאת אמר נגן רחוב - ישראל, בן 21, מירושלים. הם תורמים לחברה שלנו? מזיקים?יש מספר גדול הטוענים שכל התופעה הזאת של בידור רחוב הוא שלילי, פוגע בסביבה ועושה רק רע.יש דברים מסוימים בדברם וסיבות לרגשות אלה שכן לגיטימיים ומוצדקים אבל לדעתי בגדול הם טועים בטענתם. התופעה החברתית הזאת עושה הרבה יותר טוב ממה שחושבים. מה שאני יכול להסכים עמו הוא שנגינה עם מערכת הגברה כלשהי שמגיעה לעוצמת קול מאוד גבוהה יכולה להפריע מאוד בשכונות ואזורי מגורים במיוחד בשעות צהריים וערב מאוחרים כשילדים והורים רוצים לנוח ולישון, אבל יש אנשים כאלה שגרים באזורים מרכזיים והם מתלוננים על רעש ואני לא חושב שזה לגיטימי שיאשימו את כל הרעש על הנגנים. יש גורמים אחרים כגון- מקומות עבודה ומסעדות שמביאים כמויות ענקיות של אנשים לאזורים אלה שעושים מלא רעש בטבעי. זה חלק מהמחיר שצריך לשלם כדי לגור במקומות שנותנים נגישות מתורפת לאזור. בעניין הזה חוקקו חוק: יש שעות אסורות לניגון ואפשר לקבל דוחות-- אסור להפעיל מכשירי קול (שירת אדם, צעקות, כלי נגינה, רדיו, טלוויזיה, פטיפון, רמקול, מגביר קול וכד'), בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 23.00 ל-07.00 למחרת, בכל אחד מהמקומות הבאים באזור מגורים:תחת כיפת השמים.במקום שאינו תחת כיפת השמים ואינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ.בניין מגורים. יש הרבה נגנים שיכבדו את החוקים האלה ויש כאלה שלא יכבדו וינגנו, אבל ללא קשר, גם אם הנגנים פועלים לפי החוק יוצא שעדיין מעיפים אותם יחסית הרבה. זה מאוד מקשה על הנגנים ובתכלס לא הכי הוגן. - "זה קצת מוזר כי אני לא מנגן בשעות בעייתיות ודיזנגוף סנטר הוא מקום רועש עם אוטובוסים שמרעישים יותר מהמוזיקה. הכי מעצבן זה שגם אם יעמדו מולי 200 איש, בן אדם אחד יבוא ויתלונן ויפנו אותי." דבריו של איתי פרנקלין, בן 31, במקור מגן יבנה ששנים כבר מנגן ברחובות תל-אביב. ועוד אחד מנגני הרחוב המוכרים בעיר, בן ישראל סלע, בן 31, התלוננן באומרו - "להתלונן באחת בצהריים שיש רעש באזור של השוק? מה עושים ממני צחוק? אנשים צמאים לזה." דברים הטובים בנגינה ברחוביש הרבה יתרונות בתופעה הזאת שמשפיעים על הנגנים וגם על הקהל, אבל לרוב לנגנים.דבר הראשון זה במה והכרה. כל נגנן שיוצא לרחוב לנגן נחשף לעולם. אם הוא בחר לנגן במקום מרכזי ונניח שניגן שעה, כמה מאות של אנשים יעברו וישמעו אותו לכמה שניות ואם ירצו והתעניינו, יעצרו ויקשיבו יותר. אי אפשר לדעת מי מקשיב ולעיתים זה יכול להיות מישהו שייקח את הנגן לשלב קדימה בקריירה המוזיקלית שלו. בעולם המוזיקה העולמית של היום וגם של העבר, יש הרבה מוזיקאים שהתחילו ברחוב, לדוגמה: אד שירן(Ed Shiran), פאסנג'ר(Passenger), טרייסי צ'פמאן(Trasy Chapman), ביבי קינג(B.B King) ועוד והיום מופעים או הופיעו בכל העולם ועשו לעצמם אחלה חיים. יש גם לנו בארץ - אהוד בנאי לדוגמה, התחיל ברחובות לפני שנחשף לקהל יותר גדולה. יחד עם זה יש לנו עוד יתרון שזה גם אם אתה לא נחשף לאיזה שם גדול שייקח אותך לשלב הבא אתה עדיין יכול להרוויח כסף מזה ויש כאלה שמצליחים להתפרנס מהנגינה שזה דבר די יפה. להתפרנס מלעשות משהו שאתה נהנה לעשות ויש גם כאלה שזו אחת הדרכים היחידות שיש להם להתפרנס. עכשיו נכנס היתרון לחברה שזה בעצם אווירה טובה ומעוררת השראה. לא בכל המקרים זה ככה כי לא כל הנגנים הם באותה רמה ולעיתים רחוקות הנגנים לא טובים בכלל אבל זה כמעט ולא. כשאתה עובר ברחוב ביום קשה ופתאום שומע מוזיקה טובה ורואה את הנגן נהנה זה נותן גם לך תחושה של טוב כלשהו ושם לך חיוך על הפרצוף. רוב הזמן הנגנים ינגנו קרוב למקומות מסחריים שבהם כבר עובר קהל רב והנקודה האחרונה נוגעת בזה. הנגינה עוזרת לאזורי שוק כאלה ואחרים, כי הנגינה מושכת עוד קהל ותשומת לב למקומות המסחרים האלה בנוסף למספר שכבר עוברים, והסיכוי שהחברה המקומיים וגם התיירים הרבים יעברו בחנויות ליד וייקנו משהו הם טובים. לסיכום - נגנים מכל מקום באים לנגן ברחבי הערים הגדולות לבדר, לעניין את הקהל ולעשות כסף. יש דעות שונות לגבי מה מותר ומה לא, כן מקצוע, לא מקצוע, מועיל או לא מועיל, אבל נראה לי שאפשר להגיד שמספר היתרונות עולות על מספר החסרונות. הוא מייצר במה להצלחה והסגים חדשים לאנשים שאין להם מקום אחר לעשות זאת. יש דברים שיכולים להשתנות ולהשתפר אבל בכל מקרה, הנגנים ימשיכו לנגן. כל הזכויות על התמונה שמורות ל Nicolas Vigler ממאגר CC של פליקר