ביום שלישי הכריזה אנגלה מרקל, קנאצלית גרמניה,
על הקשחת חוקי ההגירה ומניעת כניסת פליטים, ועל כוונתה לאסור כיסוי פנים בבורקה באוניברסיטאות,
בבתי־משפט וכדומה.
על פניו נראה כי מרקל חזרה בה מאותם ערכים ליברלים
שהובילו אותה להתיר כניסת פליטים לכל אורך 2015. מה יכולה להיות הסיבה לשינוי הזה?
האם מדובר בתאוות שלטון? האם מדובר בהיסחפות אחר גלי השנאה המציפים את אירופה?
כמי שעוקב תדיר אחר התקשורת הגרמנית בכלל, ואחר
אנגלה מרקל בפרט, אני רוצה להציג תמונה קצת שונה מהתמונה שמתקבלת ברפרוף שטחי על החדשות:
כדי להבין את הנעשה היום בגרמניה, יש להכיר את ההיסטוריה
של גרמניה כמדינה דמוקרטית. כדי למנוע עליית מפלגות קיצוניות לשלטון נקבע אחוז החסימה
לבחירות בפרלמנט על 5%, גבוה מהממוצע במדינות המערב. המצב הזה אמנם פוגעת בזכות הייצוג,
אך נתפס הכרחי למניעת שלטון הרוב במיעוט תוך רמיסת זכויות האדם, או גרוע יותר, עליית
הימין הקיצוני נוסח גרמניה־הנאצית. חשוב לציין כי מערכות איזון כמו אלו מתוקנות בכל
מדינה דמוקרטית, אך ניתן להבחין כיצד עברה של גרמניה, משפיע עליה להקצין את מנגנונים
אלו.
אחרי הקדמה זו ניתן לפנות למצב בגרמניה כיום, בימים
אלו תנועות כמו אלטרנטיבה לגרמניה (Alternative
für Deutschland) תופסות תאוצה ומאיימות לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לפרלמנט. מרקל
מפרשת את זה כאיום על גרמניה החדשה והדמוקרטית. החשש הוא כי מתוך הפרלמנט יהיה קל יותר
למפלגות הללו לשכנע את העם בתפיסות עולם גזעניות. המפלגות הללו שואפות את עיקר הלגיטימציה
שלהן מן ההמון הזועם, שכועס על קבלת הפליטים ועל חוסר השתלבותם.
כוונתה של מרקל היא לשמוט את הלגיטימציה של מפלגות
כמו Alternative für Deutschland באמצעות
הגבלת ההגירה ושילוב (כלפי חוץ) של אותם שכן היגרו. קל לראות זאת כמהלך אלקטוראלי אנוכי
אך במבט רחב יותר אפשר להבין שמדובר במהלכים מאוד עדינים לשימור הדמוקרטיה הגרמנית.
אפשר להסתכל על זה כאיסור על בורקה היום בכדי לשמר את הקיום הבסיסי של המחר.
אכן מדובר בדילמה של ממש: האם להגביל חירויות הפרט
מתוך דאגה להלך־רוח מסוכן? האם עצם זה שמפלגת השלטון תוביל חוקים כמו אלו, לא יגרום
לחיזוק אותם קיצוניים? כיוון שמדובר בדילמה גדולה, אכן אפשר להסכים ואפשר שלא להסכים,
אך אי אפשר שלא להתרשם מכנות כוונותיה של מרקל שלמרות הסיכון לכיסאה פעלה לקבלת פליטים
יותר מכל מדינה אחרת.
תמונה מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של אנגלה מרקל#_lt#div style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#ביום שלישי הכריזה אנגלה מרקל, קנאצלית גרמניה,
על הקשחת חוקי ההגירה ומניעת כניסת פליטים, ועל כוונתה לאסור כיסוי פנים בבורקה באוניברסיטאות,
בבתי־משפט וכדומה. #_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#
" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;="" mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#על פניו נראה כי מרקל חזרה בה מאותם ערכים ליברלים
שהובילו אותה להתיר כניסת פליטים לכל אורך 2015. מה יכולה להיות הסיבה לשינוי הזה?
האם מדובר בתאוות שלטון? האם מדובר בהיסחפות אחר גלי השנאה המציפים את אירופה?#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#כמי שעוקב תדיר אחר התקשורת הגרמנית בכלל, ואחר
אנגלה מרקל בפרט, אני רוצה להציג תמונה קצת שונה מהתמונה שמתקבלת ברפרוף שטחי על החדשות#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#כדי להבין את הנעשה היום בגרמניה, יש להכיר את ההיסטוריה
של גרמניה כמדינה דמוקרטית. כדי למנוע עליית מפלגות קיצוניות לשלטון נקבע אחוז החסימה
לבחירות בפרלמנט על 5%, גבוה מהממוצע במדינות המערב. המצב הזה אמנם פוגעת בזכות הייצוג,
אך נתפס הכרחי למניעת שלטון הרוב במיעוט תוך רמיסת זכויות האדם, או גרוע יותר, עליית
הימין הקיצוני נוסח גרמניה־הנאצית. חשוב לציין כי מערכות איזון כמו אלו מתוקנות בכל
מדינה דמוקרטית, אך ניתן להבחין כיצד עברה של גרמניה, משפיע עליה להקצין את מנגנונים
אלו.#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#אחרי הקדמה זו ניתן לפנות למצב בגרמניה כיום, בימים
אלו תנועות כמו אלטרנטיבה לגרמניה (#_lt#/span#_gt##_lt#span dir="LTR" style="font-size#_sc#10.5pt"#_gt#Alternative
für Deutschland#_lt#/span#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;
font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#="" minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt#) תופסות תאוצה ומאיימות לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לפרלמנט. מרקל
מפרשת את זה כאיום על גרמניה החדשה והדמוקרטית. החשש הוא כי מתוך הפרלמנט יהיה קל יותר
למפלגות הללו לשכנע את העם בתפיסות עולם גזעניות. המפלגות הללו שואפות את עיקר הלגיטימציה
שלהן מן ההמון הזועם, שכועס על קבלת הפליטים ועל חוסר השתלבותם. #_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#כוונתה של מרקל היא לשמוט את הלגיטימציה של מפלגות
כמו #_lt#/span#_gt##_lt#span dir="LTR" style="font-size#_sc#10.5pt"#_gt#Alternative für Deutschland#_lt#/span#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#="" calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt# #_lt#span lang="HE"#_gt#באמצעות
הגבלת ההגירה ושילוב (כלפי חוץ) של אותם שכן היגרו. קל לראות זאת כמהלך אלקטוראלי אנוכי
אך במבט רחב יותר אפשר להבין שמדובר במהלכים מאוד עדינים לשימור הדמוקרטיה הגרמנית.
אפשר להסתכל על זה כאיסור על בורקה היום בכדי לשמר את הקיום הבסיסי של המחר. #_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#arial;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#אכן מדובר בדילמה של ממש#_sc# האם להגביל חירויות הפרט
מתוך דאגה להלך־רוח מסוכן? האם עצם זה שמפלגת השלטון תוביל חוקים כמו אלו, לא יגרום
לחיזוק אותם קיצוניים? כיוון שמדובר בדילמה גדולה, אכן אפשר להסכים ואפשר שלא להסכים,
אך אי אפשר שלא להתרשם מכנות כוונותיה של מרקל שלמרות הסיכון לכיסאה פעלה לקבלת פליטים
יותר מכל מדינה אחרת. #_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#
" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;="" mso-hansi-font-family#_sc#calibri;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin;mso-bidi-font-family#_sc#="" arial;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height#_sc# normal;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-font-family#_sc#="" calibri;mso-ascii-theme-font#_sc#minor-latin;mso-hansi-font-family#_sc#calibri;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-latin"=""#_gt#תמונה מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של אנגלה מרקל#_lt#/span#_gt##_lt#span dir="LTR" style="font-size#_sc#10.5pt"#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/div#_gt# |