דנה שלו על מעמדן של נשים בחברה הישראלית
13:28 (28/11/16) דנה שלו

במדינתנו הקטנה ישנם יתרונות רבים כגון אחדות לאומית ועם חם ואוהב, אך העם הזה נוטה להיות מושפע יותר ויותר מהחברה הקיצונית בו. הדרת הנשים במדינת ישראל הולכת וגוברת למרות התפתחות הטכנולוגיה והמודעות לבעיות שבעבר נראו כשוליות, והכל "תודות" לחברה החרדית שחיה בינינו ומסרבת להכיר ברצונותיהם ואמונותיהם של השונים מהם. דעתי בנושא היא כדעת כמעט כל אישה במדינת ישראל: זו בושה וחרפה לעם היהודי ולמין האנושי כולו. אנו חיים בשנת 2016, ולמרות הקדמה אשר קיימת ומסרבת לעזוב גם את אלו שלא רוצים בה, נראה כי הדרת הנשים עדיין חיה ובועטת במלוא כוחה. נראה כי הבעיה המחפירה הזו חודרת לא רק לחברה הישראלית, אלא גם לממסדים הישראלים השונים. הדרת הנשים הגיעה אפילו לצבא העם שלנו, אותו צבא אשר אמור לשמור על חירותנו ועל זכויותינו. כפי שזהבה גלאון אמרה במאמרה "כל אישה ערווה?" אשר נכתב לעיתון "ישראל היום" בתאריך 7.12.2011: "התופעות הפסולות של שליחת חיילות למתחם נפרד באירוע רשמי, כמו גם היציאה ההפגנתית של חיילים דתיים בעת 'שירת נשים', הופכות את הצבא מצבא העם ל'צבא השם'. הן משקפות תפיסה פסולה, שלפיה אמור הצבא למלא אחר פסיקות הלכה מפוקפקות ושנויות במחלוקת במקום להגן על המדינה כמתחייב משמו.". ישנם מקומות רבים בהם הדרת הנשים קיימת ונראה כי היא פה להישאר, בעיקר בעיר בירתנו, ירושלים. הדרת הנשים בירושלים נתמכת וקיימת לא רק במאה שערים, אלא גם בחלקים הנחשבים כ"חילוניים" בעיר: אוטובוסים המכריחים שנשים יעלו וישבו באחרית האוטובוס, טקסים ממלכתיים בהם גברים מקבלים את הפרס "בשמן" של הנשים אשר עשו את כל העבודה, ושמן המלא לא הוזכר אפילו, אי השמעת קולן של נשים ברדיו "קול ברמה" ועוד מקרים רבים. בחורה דתייה אחת בשם דבורה ארושס החליטה לקום ולעשות מעשה בנדון, ובנוסף לכרזות הרבות שתלתה בהן מוצגים דימויים הלקוחים מכתבי יד ופסיפסים יהודיים מתקופות עברו, אשר מציגים נשים פעילות בלימוד תורה ובריקוד, לעומת דימויים הלקוחים מהסביבה הישראלית בימינו, בהם הדרה בוטה של נשים, היא כתבה מאמר לYNET בו הוציאה את כל כעסיה על החברה הישראלית ועל התייחסותה לנשים כיום. במאמר זה, אשר נקרא "הדרת נשים: הקיצונים איבדו את הראש" אשר נכתב ב30.11.11, דבורה ארושס אומרת בבהירות כי "נדמה שבמקום להתנער ולצאת נגד התופעות הללו, הממסד הישראלי מתכופף בפניהן ונכנע ללחץ החרדי האלים (ראו מקרה פיטורי רחל עזריה ממועצת העיר). מדובר במיעוט שמצליח לכפות את ערכיו על החברה הכללית באמצעות אלימות ובריונות, באופן שמסכן את האופי הדמוקרטי של המדינה, שחלק חיוני ממנו הוא שוויון מגדרי." לעומת זאת, ישנם אשר יגידו, בעיקר מן החברה החרדית, שזוהי אמונתם ושאנו צריכים לכבד אותה. הם יטענו כי צניעות הנשים היא חשובה במקרה ואנו רוצים לזכות בגאולתו של המשיח, וכי צניעות היא מעל הכל, כי חס וחלילה שהגברים יתפתו לאישה שהיא לא "שלהם". אמרות אלו באות ממקום של כסילות וחוסר השכלה, מפני שאמנם זה טוב ויפה שהחברה החרדית מעוניינת שנקבל ונכבד אותם ואת אמונתם, אך נראה כי אמונתם של האחרים אשר לא מסכימים איתם היא בזויה וראויה ללא יותר מגינוי. בנוסף, צניעות האישה היא לא המקור לפיתוי הגברים, אלא החינוך הקלוקל שקיבלו בביתם ובמערכת החינוך. ברגע שיחדירו בראשם של הגברים שנשים הן אינן אובייקט מיני אלא שוות להם, יהיה לחברה שלנו סיכוי הרבה יותר טוב לחיות בדו- קיום ובשוויון. אז מה הפתרון לדעתי? לדעתי, ברגע בו הגברים, בעיקר מן המגזר החרדי, יפנימו ויקבלו את העובדה שנשים הן לא אובייקט ושהן שוות, ובתחומים רבים אף טובות מן הגברים, ושצניעות האישה היא לא ערך עליון אצל כולם, מדינת ישראל תהיה מקום טוב ושקט הרבה יותר.