הראל הר-טוב מבקר את תכנית הלימודים המיושנת שמציע משרד החינוך, ודורש משר החינוך לראות את בני הנוער ואת העתיד.
14:22 (24/10/16) הראל הר־טוב

- "אוי ויי זמיר, רק 8,000 מסיימי בגרות 5 יחידות מתמטיקה בכל הארץ, מה נעשה?"- "יש לי רעיון- קמפיין בכל הארץ עם אנשים חשובים שמרוויחים המון כסף, עם אמירה: 'תן חמש!'." - "רעיון גאוני. הרי זה הדבר היחיד שישכנע את הנוער לבזבז קצת יותר משנתיים מהחיים שלהם בבית מחובקים עם ספר ושיעורים פרטיים." - "אולי הבעיה בנו?" לוחש פקיד פשוט בחדר "השולחן העגול" במשרד החינוך. - "אין סיכוי," אומר כבוד השר בנט- "המשכנו עד עכשיו ככה, למה שנפסיק? הפתרון נמצא בשמעון פרס שנותן כיפים לשחקנים". ברשותכם אמשיך את דברי הפקיד הזוטר- יש אנשים שלא נועדו ללמוד חשבון. הם פשוט לא בנויים לזה. הם נועדו לעשות דברים אחרים, אמנם לא גדולים כמו מנכ"ל חברת אינטל בישראל, ואמנם הם לא יכניסו כסף וכבוד למדינה שלנו, אבל לפחות(!) הם יפתרו את הקונפליקט הישראלי פלסטיני, או יופיעו עם התערוכות שלהם ברחבי העולם, או אולי יפתחו חנות פלאפל. זה לא אמור לשנות לך אדוני השר. ואם כבר אתה מעוניין בשינוי שיירשם על שמך, למה שלא תפתח את הנושא לדיון בשולחן העגול אצלך במשרד- האם לא כדי להוריד חלק מהנושאים? כן, אני לא אשתמש בטרינום בכל מהלך חיי. בכלל. אפילו לא קצת. גם אם אהיה מנכ"ל אינטל בכבודי ובעצמי, לא אשתמש בדבר כל כך מיותר ולא שימושי שעליו אני מבזבז את רוב שעות היום שלי במקום להיפגש עם חברים, או להתכונן לבחינות אחרות, או בכלל במקום להוציא כסף עבור מורה פרטי. אז למה אנחנו עדין לומדים את זה? טוב, אם תשאלו מורה למתמטיקה הוא יגיד לכם: "שככה החליטו" ואם תשאלו את הוריכם, הם יענו: "בגלל שבלי זה אין תעודת בגרות- ואתה צריך תעודת בגרות".האם זו מטרת בית הספר- להעביר את החומר המיושן הזה דרך מערכת החינוך אל מוחותינו? אם תביטו מסביב תוכלו לראות שככה זה בעולם- ואנחנו לא רוצים לפגר אחרי העולם, אז אנחנו עושים מה שהוא עושה. וכן, הגיע הזמן שהפקיד הזוטר יצעק: "המלך הוא עירום" בעניין הזה. למה אף אחד לא זעק זאת עד עכשיו? פשוט מאוד, מפחדים. מפחדים מהתגובות. ככה היה עד עכשיו, וככה יהיה גם בעתיד. למה? ככה.ולא יעזרו לכם התירוצים: "זה עוזר בחיים", "גם בחיים יהיו לכם בעיות"- אבל האמת היא שבחיים האמתיים יש לנו רואה חשבון, שכיום אף אזרח לא זז מטר בלעדיו. גם אם למד 5 יחידות (ודרך אגב- גם הוא לא נעזר בטרינום- בכלל). ואם אף מוכר פלאפל, צייר או מנהיג מדינה, לא נעזר בזה, אז למה להידבק למסורות ישנות? הגיע הזמן לשנות.ואם כבר מנהיגים, אומרים שהיו לנו מנהיגים דגולים עד שנות השמונים בערך- מנהיגים חכמים, אמיצים, שהשקיעו זמן ומאמץ בדילמות אמיתיות וידעו כיצד להתגבר עליהן. מתי הם עברו את כל זה? לא במערכת הלימודים של 2016 כמובן, אלא בשדות, בעובדות הכפיים שהיו פעם, לא בכתיבה בטאבלט במקום במחברת. כשהאנשים של מערכת החינוך הזאת הגיעו לשלטון, התחילו להתעורר הבעיות- בעיות הפחדנות, בעיות המוסר, וגם בעיות מלחמה וחיים, שאיתן אנו מתמודדים עד היום.תארו לכם מה היה קורה אילו בבית הספר היו מלמדים את מדעי המזרח התיכון עד לעובי הקורה? אם היו מלמדים כלכלת בית אמיתית ושימושית? וגם את מדעי "אדם-לחברו"? שנלמד בשיעורי האזרחות מעבר לחוקים, את המוסר שעומד מאחורי הדברים.בשביל הנושא האחרון שחשוב לי לכתוב עליו, אקח כדוגמה את העיתונאית סיוון רהב-מאיר: "היא גאון", "מוכשרת וכריזמתית בצורה יוצאת דופן"- נוהגים לשבח אותה בציבור. ולא מבינים כיצד הגיעה אל המעמד המכובד של עיתונאית רדיו, טלוויזיה ועיתון רק בזכות הכישרון שלה. תהיו בטוחים- אין ברצוני להשמיץ אותה, אבל לדעתי יותר מהכישרון המבורך שניחנה בו, היא השתמשה יותר מכל באומץ שלה. באומץ שלה להיות כתבת צעירה, באומץ שלה להוציא ספרים, ובאומץ שלה לחזור בתשובה כנגד מה שחשבו. למרות שבית הספר לא הביא לידי ביטוי כמעט לא אחד מן הכלים שהם משתמשת כיום, סיוון רהב-מאיר אזרה אומץ, ולמרות שעשתה את המאבק שלה לבד, הגיעה לאן שהיא היום בכוחות עצמה.ועכשיו אשאל את מערכת החינוך- תלמיד במערכת החינוך בשנת 2016 שמעוניין להיות כתב, צייר או פסל, מי אתם שתקבעו לו את עתידו? עליכם לפתח ולטפח את הכישרון שלו, ולא לדכא אותו ולהפוך אותו לעוד אחד מן העדר. גם האנשים המצליחים שהפכו להיות מנכל"י חברת אינטל, לא הגיעו לשם בזכות 5 יחידות המתמטיקה שלהם, אלא בזכות האומץ, התעוזה והיצירתיות שנולדו איתה. ולסיום מר נפתלי בנט- עליך להתחיל לשמן את גלגלי השיניים של משרד החינוך שכבר שנים לא פיתחו מוח מבריק ויוצא דופן, עליך להפוך ולבלגן את המערכת מחדש, כי התלמידים (ועוד כמה פעמים נצטרך להגיד את זה?!) הם דור העתיד שיקבע איך תראה המדינה בעוד עשרות שנים מהיום. עכשיו, נתונה בידך הזכות להחליט החלטה רבת משקל ובה לקבוע את העתיד של מדינת ישראל. ולעתיד, (כמו שנראה כרגע) יש שתי פנים: בעתיד השחור, נראה את מדינת ישראל ואזרחיה משועבדים אך ורק להישגים ולממון. ובעתיד הוורוד- אליו כדאי לנו לכוון, אנשים עובדים על פי נטיית ליבם, ועושים את מה שהם אוהבים לעשות. ולא מה שכפה עליהם בילדותם שר החינוך. כל הזכויות על התמונה שייכות ל - Jeremy Mikkola, FLICKR CC