טלי ברייר במכתב למשרד החינוך על התקנה החדשה בנוגע לבגרויות
10:54 (14/05/15) טלי ברייר

משרד החינוך היקר, לפני כל מבחן שאני ניגשת אליו, אני צריכה לדאוג לכך שבתיק שעמו אני הולכת לבחינה, יהיו גם כדורי גומי, כדור טניס, משחה מאלחשת ו-TENS, מכשיר שמחשמל את העצבים וגורם להם לשכוח מהכאב. בשעה שבני גילי נאבקים לדעת את התשובה לשאלה, אני נאבקת על היכולת לשבת ולהיבחן, ליתר דיוק- על היכולת לשבת. נולדתי לפני 17 שנים וחצי, בבי"ח בלינסון בעיר פתח תקווה. כשנולדתי לא שמו לב לכך שהגב שלי עקום במקצת, רק שלוש עשרה שנים מאוחר יותר, כשקפצתי לגובה והגב שלי "קפץ" הצידה, ראו. יש לי עקמת בגב שהגיעה למעלה אחת מתחת לניתוח. במשך שנתיים הסתובבתי עם מחוך מפלסטיק, כזה שגרם לאנשים לחשוב שאני נכה ולהסתכל עליי אחרת, כזה שלימד אותי עד כמה אנחנו לא מספיק נגישים. במהלך השנים האחרונות התפתחו אצלי כאבי גב קשים. כאבים שאף אורטופד ואף פיזיותרפיסט לא ידעו להשיב למה הם קורים ומה אפשר לעשות. כאבים שאני נאלצת להתמודד איתם בכל פעם שאני עומדת יותר מדי או יושבת למשך יותר משתי דקות רצופות. הכאבים הם כמו כאבי דלקת, רק חזקים יותר. הם מונעים ממני תפקוד נורמטיבי ולכל אדם אחר היה פשוט נשכב על הרצפה וצורח. אני נאלצתי ללמוד להתמודד איתם וללמוד להילחם על כל נקודה ודקה בבגרות. השבוע יצאתם בהנחייה חדשה שאולי נשמעת גאונית על הנייר, אך בפועל היא סיוט. החלטתם שכל הנבחנים בבחינות הבגרות יאלצו להיכנס לחדר הבחינה 45 דקות טרם תחילתה. החלטה שאולי תמנע הדלפות של טפסים, אבל תוריד את הסיכוי שלי לבגרות, ואת הממוצע של עוד רבים אחרים. איך אני, שלא יכולה לשבת בבגרות של שעה, אשב 45 דקות נוספות? איך כל האנשים שנכנסים רגועים לבחינה רק משום שהסתובבו במתחם בית הספר והתרחקו מאנשים לחוצים, יוכלו לגשת רגועים כשהם "נתקעים" במשך 45 דקות עם עשרים בני נוער אחרים, שמן הסתם לחוצים ברובם? לפני בחינות אני נוהגת לשכב על הדשא ולשחרר את הגב. תוך כדי אני גם נרגעת. אם אצטרך לשהות בסביבה לחוצה במשך 45 דקות, לא אוכל להתרכז בבחינה, אהיה לחוצה, ובנוסף לכך הגב שלי יפעם בכאב עוד לפני שאתחיל בכלל לענות על הטופס! במקום לבדוק מהו מקור ההדלפות, אתם הורסים לעשרות תלמידים את הסיכוי לבגרות. קחו לדוגמא את הבגרות שלי במתמטיקה- הבגרות הזאת מלחיצה אותי רק בגלל כמות השעות בהן אאלץ לשבת ולרכון מעל לשולחן. שעות בהן אעשה טעויות טיפשיות ואאבד נקודות רק משום שאנסה להתרכז בכל הכוח כשכל תשומת הלב שלי נתונה לכאב העצום שאהיה נתונה בו.אם תוסיפו לי 45 דקות, הבגרות שלי, גם ככה ציונה שואף ל-75 בארבע יחידות ביום טוב (וגם זה נס, התחלתי את השנה עם 45 ואפילו פחות), לא תקבל אפילו "עובר". המלחמה שאני נלחמת בכל פעם מחדש תתחיל עוד לפני שאדביק את המדבקה המזהה על מחברת הבחינה. ואפילו את חמש דקות החסד הראשונות, בהן הכאב רק מתחיל, לא יהיה לי. בנוסף, אני גם היפראקטיבית מטבעי. אני לא מסוגלת לשבת כ" כ הרבה זמן, ועוד בכיתה סגורה. אם תוסיפו לי 45 דקות, אפילו את הבגרות הקלה ביותר לא אצליח לעבור. השילוב של הכאב, אנרגיות הלחץ שמסביבי והחובה לשהות בתוך כיתה סגורה בלי כל יכולת "להוציא מרץ" לפני הבגרות, יגרום לירידה ניכרת בממוצע הציונים שלי. אני מבינה שאתם חייבים למצוא פיתרון, אבל הפיתרון לא יכול לבוא על חשבון אחוזי ההצלחה בבגרויות. יש תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז שלא יכולים להישאר בכיתה סגורה כ"כ הרבה זמן, יש תלמידים היפראקטיבים ותלמידים שצריכים לחשב מתי בדיוק צריך לקחת את התרופות כדי שישפיעו עליהם לאורך הבחינה, ויש תלמידים כמוני- תלמידים שנאבקים פיזית על מקומם בעולם וניגשים לבגרות כשהם נאבקים בדמעות, בצרחות וב"טיקים" שמתחילים כי הגוף שלהם מנסה לשחרר את הכאב ולהוציא אותו החוצה. גם ככה הבגרות שלי היא מאבק בלתי פוסק והיא מרוץ נגד השעון, שעם כל דקה שחולפת בו, הכאב מתעצם ומוכפל. אני מועכת כדורים, נושכת אותם לעיתים, כדי לא לצרוח וכדי להמשיך לשבת. אני נשענת על כדורי טניס קשים וכותבת לעצמי שוב ושוב בטיוטת הבחינה "You can do it!" ומשכנעת את עצמי שאני חזקה יותר מהכאב. אם תאריכו את הבחינות בעוד 45 דקות, הציונים שלי יהפכו לנכשלים. מ-75במתמטיקה ביום מוצלח במיוחד, הציון שלי יחזור להיות 45 ומטה. יש עוד רבים, מאות תלמידים כמוני. אני לא היחידה שארבעים וחמש הדקות הללו יכשילו אותה. יש לי חברות שלא יודעות איך יצליחו לקבל בגרות מלאה עם ארבעים וחמש הדקות הנוספות. אני מקווה כי המצב ישתנה וכי תחזרו בכם מהתקנה החדשה, שאולי תוריד את כמות ההדלפות, אך גם תוריד את הממוצע הארצי. ממוצע, שבין כה וכה לא נמצא בעשרת הגבוהים בעולם. אני בטוחה שתוכלו למצוא פתרונות אחרים שלא כוללים את הורדת ממוצע הבגרויות ואת העלאת מפלס הלחץ של התלמידים. בברכה, טלי ברייר תלמידת כיתה י"א באולפנית בנ"ע ישורון נערה שנאבקת על זכותה הטבעית לשבת ולגשת לבגרויות. זכויות היוצרים על התמונה שייכות ל,Michael Pollak