בכל פעם שיורד
גשם, אני נזכרת בה- בהירת עיניים ושיער, עם מטרייה אדומה ותמימות חכמה בעיניים.
אני נזכרת בה מקפצת לה בין השלוליות שברחבת בית הספר דרכו הייתה עוברת בכל יום.
אני כמעט ויכולה לראות אותה מדברת, צוחקת, כועסת; אני כמעט יכולה לראות אותה
בהליכתה הילדותית, שקועה במחשבות. בכל פעם שיורד
גשם, אני כמעט ויכולה לראות אותה שוב- שואלת וחוקרת, מסתכלת מסביבה על כל התלמידות
הרצות בגשם, צוחקות וצועקות. יש בינה לבינן פער גילאים ונדמה כי חיים שלמים יכלו
לעבור ביניהן. היא עוצרת כשהיא שומעת את המוזיקה הבוקעת מהחלון הקבוע בתחתית הקיר,
מעל למדרגות, ונאלצת ללכת משם בעל כורחה. בכל פעם שיורד
גשם ואני הולכת לי ברחבה, נזהרת לא למחוץ בטעות איזה חילזון תועה, אני חושבת עליה,
אשר עשתה את אותו הדבר בדיוק. כשאני מרימה חלזונות ומצילה את חייהם, אני נזכרת בכך
שהיא תמיד עשתה את זה ושמאז ומעולם אהבה בעלי חיים. אני נזכרת בכל הדברים שלימדה
אותי, זה אחד מהבולטים ביניהם- תמיד לשמוח, לא לפחד לשקוע במחשבות ולבטא את דעתי
ולאהוב את כולם (וגם את בעלי החיים חסרי הישע) ללא גבולות או תנאים ותמיד לתת
ולנסות להציל ככל יכולתי.בכל פעם שיורד
גשם ואני מסתכלת על רחבת בית הספר, אני נזכרת בילדה הקטנה שהפכה להיות אני.
זכויות היוצרים על התמונה שייכות לטלי ברייר#_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#בכל פעם שיורד
גשם, אני נזכרת בה- בהירת עיניים ושיער, עם מטרייה אדומה ותמימות חכמה בעיניים.
אני נזכרת בה מקפצת לה בין השלוליות שברחבת בית הספר דרכו הייתה עוברת בכל יום.
אני כמעט ויכולה לראות אותה מדברת, צוחקת, כועסת; אני כמעט יכולה לראות אותה
בהליכתה הילדותית, שקועה במחשבות. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#בכל פעם שיורד
גשם, אני כמעט ויכולה לראות אותה שוב- שואלת וחוקרת, מסתכלת מסביבה על כל התלמידות
הרצות בגשם, צוחקות וצועקות. יש בינה לבינן פער גילאים ונדמה כי חיים שלמים יכלו
לעבור ביניהן. היא עוצרת כשהיא שומעת את המוזיקה הבוקעת מהחלון הקבוע בתחתית הקיר,
מעל למדרגות, ונאלצת ללכת משם בעל כורחה. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#בכל פעם שיורד
גשם ואני הולכת לי ברחבה, נזהרת לא למחוץ בטעות איזה חילזון תועה, אני חושבת עליה,
אשר עשתה את אותו הדבר בדיוק. כשאני מרימה חלזונות ומצילה את חייהם, אני נזכרת בכך
שהיא תמיד עשתה את זה ושמאז ומעולם אהבה בעלי חיים. אני נזכרת בכל הדברים שלימדה
אותי, זה אחד מהבולטים ביניהם- תמיד לשמוח, לא לפחד לשקוע במחשבות ולבטא את דעתי
ולאהוב את כולם (וגם את בעלי החיים חסרי הישע) ללא גבולות או תנאים ותמיד לתת
ולנסות להציל ככל יכולתי.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#בכל פעם שיורד
גשם ואני מסתכלת על רחבת בית הספר, אני נזכרת בילדה הקטנה שהפכה להיות אני.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#
115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#זכויות היוצרים על התמונה שייכות לטלי ברייר#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt#
|