לפני כמה ימים נפגשתי עם חברה בספרייה. הייתי צריכה להביא לה ספר, ואיזה מקום מפגש טוב יותר מהספרייה העירונית? על הדרך גם החזרתי ולקחתי ספרים. בעודי מחפשת, היא גררה אותי למדור הנוער (שהוא, כידוע, לא המדור הראשי שלי כבר כמה שנים) ותקעה לי את הספר הזה ביד. התקציר נשמע מעניין: "נערה בת 17 נמצאת הולכת יחפה בשולי הכביש. היא מלוכלכת ופצועה ואין לה שום מושג איפה היא נמצאת, מיהי או איך קוראים לה." בהמשך התקציר כתוב את שמה- סמנתה ג'ו פרנקו- ואת זה שלאט לאט היא מגלה מי הייתה - נערה עשירה, יפה, פופולרית, מפונקת, מרושעת, מתנשאת, אכזרית ובעלת חבר חתיך ועשיר. בנוסף להתנהגות שמזעזעת אותה, היא מגלה שנעלמה כמה ימים קודם לכן, יחד עם החברה הכי טובה שלה קסי, שעדיין נעדרת. נשמע טוב, לא? למען האמת זה לא רק נשמע. הספר באמת טוב. העלילה מעניינת ומותחת - מה קרה לקסי? לאן הן הלכו באותו הלילה (טוב, את זה מגלים די מהר)? האם הזכרונות של סם יחזרו אי פעם? האם היא משתגעת או שהיה אדם נוסף איתן והוא רודף אותה גם עכשיו? וכמובן, אי אפשר בלי איזה משולש רומנטי טוב- האם תמשיך לצאת עם החבר שלה או שמא תתחיל עם הבן של הגנן, חבר ילדות שלה שבו התעללה מאז הייתה בת אחת עשרה והכירה את קסי? לביקורות ספרים נוספות:"אשמת הכוכבים": "הספר נתן לי פרופורציות""הלהב עצמו": פנטזיה מומלצת"הפונדק במפרץ רוז": שמח בפונדק"מניפת הצבעים של המוות": כאן מתות בכיףהתשובה לשאלה האחרונה די ברורה, אבל שאר השאלות נותרות ללא מענה גם לבלשים המומחים ביותר, לפחות עד לסוף הספר. עם כל עמוד וכל צעד שהיא עושה, כל התקדמות ולו הקטנה ביותר בעלילה, לא רק שלא נפתרות שאלות (לא יותר מאחת בכל אופן) אלא נוספות לפחות שלוש חדשות.אזהרת ספויילרים - החל מעמוד 45 סם מתחילה לקבל פתקים מסתוריים מאדם לא נודע, מה שרק מוסיף לעלילה ולאווירת המסתורין. הפתקים מפחידים אותה ומסקרנים אותה כאחד. היא לא זוכרת כלום ממי שהייתה, והיא האדם האחרון שראה את קסי בחיים או בכלל (ככל הנראה). האם היא הרגה את קסי? האם היא עזרה לה לברוח ממישהו או ממשהו? לסמנתה אין שמץ של מושג. היא אפילו לא זכרה שנהנתה להתנשא מעל אחיה התאום, סקוט. ובעצם לא זכרה שיש לה אח תאום, או אח, נקודה. בינתיים, בעודה מסתגלת לחייה הרגילים-זרים, המשטרה ממשיכה לחפש את קסי ולנסות לגלות מה קרה לה, דבר שדי קשה לגלות בהתחשב בעובדה שהאדם האחרון שראה אותה לא זכר שהיא קיימת. זה שהמשטרה וכל האנשים מסביב (כולל החבר והחברות שלה) לוחצים עליה להיזכר ולא יודעים מה לחשוב עליה, לא מועיל במיוחד לתחושת הזרות של סם, ובטח שלא לתקופת ההסתגלות והחזרה לחיים הישנים שלה. חיים שהיא לא זוכרת, ושממה שאנשים מזכירים ומספרים לה, היא גם לא רוצה לזכור ולחיות.העלילה מותחת ומרתקת, השפה לא נמוכה (משלב בינוני), הדמויות זזות בקצב טוב ובכלל לא מרגישים את האורך לאלה שפחות רגילים לקרוא בינינו.איפה ג'ניפר ארמנטראוט הייתה עד היום? יש לה חתיכת כישרון ובאמת הגיע הזמן שתעשה איתו משהו. שווה לקנות (בייחוד אם אתם מאלה שיכולים לקרוא ספרי מתח כמה פעמים) והמחיר לא גבוה (כמובן שהכל יחסי): 68 ₪. בהתחשב באורך של הספר ובאיכות- זה לא רק הוגן אלא מרגיש גם כניצול של ההוצאה, המתרגמים והסופרת. ספר חובה לבני נוער שאוהבים מתח.שורה תחתונה: שווה קריאה לגמרי. אל תסתכלי אחורה/ ג'ניפר ארמנטראוט, 399 עמ', הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. קרדיט: אתר סימניה.

#_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#לפני כמה ימים נפגשתי עם חברה בספרייה. הייתי צריכה להביא לה ספר, ואיזה מקום מפגש טוב יותר מהספרייה העירונית? על הדרך גם החזרתי ולקחתי ספרים. בעודי מחפשת, היא גררה אותי למדור הנוער (שהוא, כידוע, לא המדור הראשי שלי כבר כמה שנים) ותקעה לי את הספר הזה ביד. התקציר נשמע מעניין#_sc# "נערה בת 17 נמצאת הולכת יחפה בשולי הכביש. היא מלוכלכת ופצועה ואין לה שום מושג איפה היא נמצאת, מיהי או איך קוראים לה." בהמשך התקציר כתוב את שמה- סמנתה ג'ו פרנקו- ואת זה שלאט לאט היא מגלה מי הייתה - נערה עשירה, יפה, פופולרית, מפונקת, מרושעת, מתנשאת, אכזרית ובעלת חבר חתיך ועשיר. בנוסף להתנהגות שמזעזעת אותה, היא מגלה שנעלמה כמה ימים קודם לכן, יחד עם החברה הכי טובה שלה קסי, שעדיין נעדרת. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#נשמע טוב, לא? למען האמת זה לא רק נשמע. הספר באמת טוב. העלילה מעניינת ומותחת - מה קרה לקסי? לאן הן הלכו באותו הלילה (טוב, את זה מגלים די מהר)? האם הזכרונות של סם יחזרו אי פעם? האם היא משתגעת או שהיה אדם נוסף איתן והוא רודף אותה גם עכשיו? וכמובן, אי אפשר בלי איזה משולש רומנטי טוב- האם תמשיך לצאת עם החבר שלה או שמא תתחיל עם הבן של הגנן, חבר ילדות שלה שבו התעללה מאז הייתה בת אחת עשרה והכירה את קסי? #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 16.1000003814697px;"#_gt##_lt#b#_gt#לביקורות ספרים נוספות#_sc##_lt#/b#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#blockquote style="text-align#_sc# right; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#a target="_parent" href="http#_sc#//www.resh.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=945706"#_gt#"אשמת הכוכבים"#_sc# "הספר נתן לי פרופורציות"#_lt#/a#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt#"#_lt#a target="_parent" href="http#_sc#//www.resh.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=961721"#_gt#הלהב עצמו"#_sc# פנטזיה מומלצת#_lt#/a#_gt##_lt#a target="_parent" href="http#_sc#//www.resh.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=969130"#_gt#"#_lt#/a#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#a target="_parent" href="http#_sc#//www.resh.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=969130"#_gt#הפונדק במפרץ רוז"#_sc# שמח בפונדק#_lt#/a#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#a target="_parent" href="http#_sc#//www.resh.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=874561"#_gt#"מניפת הצבעים של המוות"#_sc# כאן מתות בכיף#_lt#/a#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#התשובה לשאלה האחרונה די ברורה, אבל שאר השאלות נותרות ללא מענה גם לבלשים המומחים ביותר, לפחות עד לסוף הספר. עם כל עמוד וכל צעד שהיא עושה, כל התקדמות ולו הקטנה ביותר בעלילה, לא רק שלא נפתרות שאלות (לא יותר מאחת בכל אופן) אלא נוספות לפחות שלוש חדשות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#אזהרת ספויילרים - החל מעמוד 45 סם מתחילה לקבל פתקים מסתוריים מאדם לא נודע, מה שרק מוסיף לעלילה ולאווירת המסתורין. הפתקים מפחידים אותה ומסקרנים אותה כאחד. היא לא זוכרת כלום ממי שהייתה, והיא האדם האחרון שראה את קסי בחיים או בכלל (ככל הנראה). האם היא הרגה את קסי? האם היא עזרה לה לברוח ממישהו או ממשהו? לסמנתה אין שמץ של מושג. היא אפילו לא זכרה שנהנתה להתנשא מעל אחיה התאום, סקוט. ובעצם לא זכרה שיש לה אח תאום, או אח, נקודה. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#בינתיים, בעודה מסתגלת לחייה הרגילים-זרים, המשטרה ממשיכה לחפש את קסי ולנסות לגלות מה קרה לה, דבר שדי קשה לגלות בהתחשב בעובדה שהאדם האחרון שראה אותה לא זכר שהיא קיימת. זה שהמשטרה וכל האנשים מסביב (כולל החבר והחברות שלה) לוחצים עליה להיזכר ולא יודעים מה לחשוב עליה, לא מועיל במיוחד לתחושת הזרות של סם, ובטח שלא לתקופת ההסתגלות והחזרה לחיים הישנים שלה. חיים שהיא לא זוכרת, ושממה שאנשים מזכירים ומספרים לה, היא גם לא רוצה לזכור ולחיות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#העלילה מותחת ומרתקת, השפה לא נמוכה (משלב בינוני), הדמויות זזות בקצב טוב ובכלל לא מרגישים את האורך לאלה שפחות רגילים לקרוא בינינו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#איפה ג'ניפר ארמנטראוט הייתה עד היום? יש לה חתיכת כישרון ובאמת הגיע הזמן שתעשה איתו משהו. שווה לקנות (בייחוד אם אתם מאלה שיכולים לקרוא ספרי מתח כמה פעמים) והמחיר לא גבוה (כמובן שהכל יחסי)#_sc# 68 ₪. בהתחשב באורך של הספר ובאיכות- זה לא רק הוגן אלא מרגיש גם כניצול של ההוצאה, המתרגמים והסופרת. ספר חובה לבני נוער שאוהבים מתח.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0 0 0 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";="" mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#="" minor-bidi"=""#_gt#שורה תחתונה#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt; line-height#_sc#115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt# שווה קריאה לגמרי. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#blockquote style="margin#_sc# 0px 0px 0px 40px; border#_sc# none; padding#_sc# 0px;"#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt#אל תסתכלי אחורה/ ג'ניפר ארמנטראוט, 399 עמ', הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד.#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc# 115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#font face="Arial, sans-serif"#_gt##_lt#span style="line-height#_sc# 16.100000381469727px;"#_gt#קרדיט#_sc# אתר סימניה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt##_lt#/blockquote#_gt# #_lt#p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; margin-top#_sc# 12pt;"#_gt##_lt#span lang="HE" style="font-size#_sc#10.5pt; line-height#_sc#115%;font-family#_sc#" arial","sans-serif";mso-ascii-theme-font#_sc#minor-bidi;="" mso-hansi-theme-font#_sc#minor-bidi;mso-bidi-theme-font#_sc#minor-bidi"=""#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#